נקודת המבט
בית : בחור ושמו עודד ראה ברחוב ילדה קטנה,
שאחריה רץ ברנש גדול.
עוד רגע הוא ידחק אותה אל עבר הפינה,
עודד הבין - עליו מיד לפעול!
רגלו שלח, האיש צנח, עודד שמח כל כך,
אחרי שנייה הבין את טעותו.
האיש הזה אשר נראה לו מאיים, בסך
הכל שיחק תופסת עם בִּתו.
פזמון : לא תמיד הכל כל כך מובן,
כן, לפעמים המר נראה מתוק.
ואם ת' לא בטוח בעניין,
אולי
מאמר
מאמר לימי בין המיצרים
י"ח בתמוז תשס"ט (10.7.2009)
בס"ד
"משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"
ערב חורבן בית שני, מקבל רבן יוחנן בן זכאי החלטה אמיצה מאין כמוה. הוא "נוטש" את המערכה, יוצא מירושלים, והולך "להשלים עם הרומאים". או, להיכנע בפני הרומאים, תלוי איך מסתכלים על זה. כאשר הוא מגיע אל המצביא העליון של הצבא הרומי - אספסינוס, הוא זוכה, ומשחקת לו השעה בצורה מפתיעה. רבן יוחנן בן זכאי נכנס אל אספסינוס דקות ספורות לפני שהוא (אספסינוס) מקבל
"משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"
ערב חורבן בית שני, מקבל רבן יוחנן בן זכאי החלטה אמיצה מאין כמוה. הוא "נוטש" את המערכה, יוצא מירושלים, והולך "להשלים עם הרומאים". או, להיכנע בפני הרומאים, תלוי איך מסתכלים על זה. כאשר הוא מגיע אל המצביא העליון של הצבא הרומי - אספסינוס, הוא זוכה, ומשחקת לו השעה בצורה מפתיעה. רבן יוחנן בן זכאי נכנס אל אספסינוס דקות ספורות לפני שהוא (אספסינוס) מקבל
1
שירה
"לא קמה עוד רוח באיש"
י"ח בתמוז תשס"ט (10.7.2009)
נכתב במוצאי יז' בתמוז
"לא קמה עוד רוח באיש"
חרחורי גסיסה אחרונים עם אור בוקר,
הולך למות עם חיוך על פניו.
ליל שימורים מתיש ומייגע,
ומילים כצרי ומזור לפצעיו.
בהשלמה יאמר "אמותה פעם",
כי נוחמתי על רוע מעשי.
ומילות הוידוי בבכי ובנהם,
משוגרות בהכנעה אל אלוהי.
על הכר ראש מונח,
העין עצומה.
ממתין למלאך,
שייטול הנשמה.
אכן,
"לא קמה עוד רוח באיש"
חרחורי גסיסה אחרונים עם אור בוקר,
הולך למות עם חיוך על פניו.
ליל שימורים מתיש ומייגע,
ומילים כצרי ומזור לפצעיו.
בהשלמה יאמר "אמותה פעם",
כי נוחמתי על רוע מעשי.
ומילות הוידוי בבכי ובנהם,
משוגרות בהכנעה אל אלוהי.
על הכר ראש מונח,
העין עצומה.
ממתין למלאך,
שייטול הנשמה.
אכן,
14