לא פעם בוחר ערוץ 7 לפתוח את הדלת בפני דוברים מהשמאל הקיצוני, על מנת שיוכלו להביע את הגיגיהם כלפי הציונות הדתית. לכאורה, מנהג ראוי שמעורר תקוה לשיח. אלא שלדאבוני הציניות והגידופים של דר' דרור גרינבלום, כלפי הרב יואל בן נון, במאמרו מאמש "אתם לא קוראים נכון את המפה", אינם מעוררים תקווה כזאת. גרינבלום שמתאמץ להוכיח עד כמה קדושה היא דת הסרבנות, "יהרג ועל יעבור" כלשונו, איננו ראוי להיות המוכיח בשער. אין שבט או מגזר במדינת ישראל שהוא כליל השלמות וחסין מביקורת, גם לא המגדירים את עצמם כציונות דתית. עם זאת גרינבלום המתהדר בהיותו "חוקר הציונות הדתית", איננו ראוי ל"גלימה" זו, וכמי שעסק במחקריו אני יכול לנמק רק במעט, שכן תיקצר היריעה. טענתו המרכזית של גרינבלום זה שנים רבות היא שהציונות הדתית זנחה את "גבורת הרוח" לטובת "גבורת הכח". אחד מהגורמים העיקריים לכך לטעמו היא פרשיית עמידתו וחורבנו של גוש עציון בתש"ח. בחריצות רבה מאריך גרינבלום להוכיח, כיצד המאבק הקיומי של כפר עציון המבודד היה בין הגורמים להפיכתה של הציונות הדתית מרוחנית לכוחנית. מעקב לא ארוך אחר הדמויות אותם מצטט גרינבלום בספרו, מגלה תמונה שונה לחלוטין. עוד באותו נושא: דמים בדמים נגעו שואה אובייקטיבית ושואה סובייקטיבית הטובים לטיס – לזכרו של גיורא רום תפיסתו הממלכתית של הרב חיים דרוקמן גרינבלום חוטא לציבור שהוא מושא מחקרו משום שכמו חוקרים אחרים שעוסקים במגזר, מהצד השמאלי של המפה, הוא מגיע עם אג'נדה ולפיה הוא מיישר את כל העובדות. כמה מהמשפטים בהם פתח גרינבלום את מאמרו ביחס לשכרם של רבני ישיבות הסדר, זו דוגמה אחת לכך שהאיש פשוט איננו מכיר את המגזר שהוא מתיימר להיות חוקרו. לדאבון לב, כל הופעה של אהבת הארץ והתיישבות בה, שאפיינה את אבותיו האידיאולוגים של גרינבלום לפני דור או שניים, נתפסת בעיניו כאמפריאליזם כוחני. כל שאיפה להגן על העם היושב בציון, מבלי להיסחף להזיות שלום מיתממות, נתפסת בעיניו כאלימות. לא קשה להפריך חלקים גדולים מהתזה של גרינבלום וגם בכך עסק מחקרי, אך לא זה הנושא. העובדה ששני דורות לאחר שכבתה האש באוושוויץ, מוכנים אנשים, שעל תרומתם למדינת ישראל עד עתה אין עוררין, לפרק את צבא העם שידאג שזה לא יקרה שוב – זה הסיפור. לידיעתך מר גרינבלום, כמו לכל ישראלי, גם לכל ציוני דתי ישנם מגוון סיבות מדוע לא לשרת: האווירה השוררת בצה"ל איננה דתית ובמקרים מסוימים להיפך. המגמה האובססיבית לשלב בנות בלי קשר, איננה מקילה. השירות מכביד מאוד על היכולת לקיים חיי משפחה. ומעל הכל , ציוני דתי המתגייס לצה"ל יודע שבכל רגע נתון הוא יכול לקבל פקודה לעקור את בית גידולו, בגלל גחמה כזו או אחרת של ראש ממשלה כמו שקרה בגוש קטיף. ובכל זאת לא פירקנו ולא נפרק את השותפות, כי המשמעות לכך היא הרסנית. הפינוק האידיאולוגי שלך ושל חבריך, בגינו שינוי כלשהו באיזון הכח בין הרשויות מצדיק את הרס צה"ל , יכול להביא חורבן. אבל כנראה שאותך ואת חבריך זה לא מטריד , שהרי אם מדינת ישראל איננה ליברלית במינון המדויק , אפשר לפרק את הערבות ההדדית שנבנתה לאורך שנים ושלום על ישראל... לאחרונה נעשים מאמצים רבים להידברות, שנדחים על ידי חבריך. וכבר שאלה רחל המשוררת : מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות ? בהתנהלות שלך ושל חבריך ניתן לשמוע תשובה ברורה: "אני לא אח שלך", כמו ששמענו לא מעט לאחרונה. כואב ומאכזב. הכותב הוא חוקר סוגיות של שואה ותקומה בקיבוץ הדתי
