מאמר עמוד 2

הפרק הקודם בקישור:

/Mosaic/Read/2565


בסד טבת תשס'ז


"ותהר האשה, ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנוכי.
וישלח דוד אל יואב: שלח אלי את אוריה החיתי……..ויאמר דוד לאוריה: רד לביתך…..
ויאמר דוד אל אוריה: הלוא מדרך אתה בא,מדוע לא ירדת אל ביתך ?
ויאמר אוריה אל דוד: הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני יואב ועבדי אדוני ועבדי אדוני על פני השדה חונים,
ואני

ב"ה
ב"ה יתברך יום ראשון, י"ט כסלו תשס"ז

גבולות היצירה לענ"ד
יצחק למפרט
ככותב וכמנהל אתר, הגבולות של היצירה חשובים לי. בין אם זה כאשר אני מתלבט ככותב לכתוב סצנה, לבין האם אני מחליט לאשר אותה. כיום, לא כתובים שום כללים באתרי האינטרנט, וככותב, מפרסם, ובעל יצרים – אני חושב שכדאי להגביל אותם, בטרם הגבולות יטשטשו, בדומה לתרבות המערב, שבשם הנאורות מותר הכל.

אני חושב, שבשם היצירה-

בסד כסלו תשס'ז

ב"פרויקט אושפיזין" העלה רצו"ש את הנושא של דוד המלך ונשותיו מיכל,ובת שבע.

Forum/lmf_read.aspx/14835

/Mosaic/Read/1548


הוא הביא את המדרש האומר שבת שבע היתה המיועדת לדוד מזמן הבריאה.
ולכן כתב שדוד "טיהר את דם אוריה" בכך ששלח אותו אל מותו.
הענין הזה לא היה לי כל כך ברור.
ידועה האמרה "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה",אבל ,לעומת זאת,ה'

בס"ד י"ט במנחם אב תשס"ו
חומרת הויתור על ארץ ישראל/ נפתלי צבי
ברצוני לצטט כמה מקורות על חשיבות ארץ ישראל על חומרת ויתור על ארץ ישראל
או חלקים מארץ ישראל.הרשב"ם בפרושו לתורה בבראשית כ"ב פסוק א, מתוך דבריו:
" אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולניניו ולנכדיו של אברהם
ושל אבימלך, נתן לו שבע כבשות הצאן. וחרה אפו של הקב"ה על זאת שהרי ארץ פלישתים
בכלל גבול ישראל. וגם ביהושע

בס"ד השרביט אלינו
מכתב לבני הנוער

קודם תעבירו השרביט אלינו, לבני הנוער האידיאליסטי, המסור לארצו, וניתן תשובה הולמת למציאות ההפוכה, שבמקום להפגין עוצמה במתן תגובה חריפה ותקיפה, מעדיפים לסבול, להשתפן, ולהיות מהצד שדורכים עליו. את התשובה למציאות שאלה מלמעלה דואגים שתיווצר, ניתן בכך שנחזור ליישובים שנטשנו. כי הכריחו אותנו.

כתב: איתמר ליברמן, כה' כסליו. חנוכה תשס"ז

בקריאה

בעזה"ית החונן לאדם דעת.
כסלו תשס'ז

הקדמה
א

שתי בעיות מרכזיות עומדות בפנינו כשאנו לומדים את מעשה דוד ובת שבע :

א. הבנת התנהגותו של דוד –
דמותו הכללית של דוד המלך היא של צדיק שיראת חטאו קודמת לחכמתו ,וחסידותו ורדיפת הצדק
שלו קודמים אצלו אף ליראת החטא. אנו מקבלים את הרושם הזה מכל מה שמסופר עליו בספרי שמואל,ובמיוחד מהזהירות בכבודו של שאול המלך. וכמובן צדקותו

בעזה"י
ראשית כל המקור לחיוב לסירוב פקודה הינו בדברי הרמב"ם!!!
אבל בזה לא באתי לדון.
יש אנשים שרואים שחור לבן:
אתה בעד "סירוב פקודה" אתה נגד להתגייס!
אתה אומר לחסום כבישים אתה בטח לא אומר הלל ביום העצמאות שלא נדבר בכלל על ברכה!
למשל סיפור שהיה לי בבקו"ם:
בתחנת טביעת האצבעות חיכתה לנו שורה של . . . חיילות
חוץ ממספר מועט של בנים,
לא הסכמתי לתת לחיילת את ידי ללחיצה

בדיחה לא כל כל מצחיקה ולא כל כך ישנה מספרת על שני יהודים שנפגשים בבית הכנסת
שואל האחד : "נו, ומאיזה אמרנו לכם אתה ? "
"אה" עונה השני "אני מהאמרנו לכם של ההתנתקות"
"זה כלום" אומר הראשון "אני עוד מהאמרנו לכם של מלחמת לבנון"
כל כך נכון וכל כך עצוב

אמרנו לכם שההתנתקות תיפול עלינו במטח קאסמים
אמרנו לכם שהסכם אוסלו יתפוצץ לנו ברחובות
ואמרנו לכם שהנסיגה מלבנון תביא להתלקחות

בסד חנוכה תשס'ז

מבוא בקישור:
/Mosaic/Read/2457

א.
כפי שעולה מתוכחתו של נתן הנביא ,אכן היה חטאו של דוד חמור.
אולם ניתן להראות בכמה דרכים שלא היה כאן עוון של אשת איש.
1) משל "כבשת הרש" -
עצם הצורך בתוכחת דוד המלך באמצעות משל,מראה שלא היה זה חטא מובן מאליו של "אשת איש",אלא מעשה מורכב יותר. בנוסף לכך, משל "כבשת הרש" מדבר על עשיר שלוקח,שלא בצדק, משל שכנו העני.

בסייעתא דשמיא
השלום של פעם

כתב: איתמר ליברמן, 03.12.06

סיפור בלעדי אותנטי מסביר את ההזדמנות שנפלה בידינו של שכנות וידידות. אילולא היינו מבטיחים לעצמנו שנגיב ביתר תקיפות למקרים חריגים שמופיעים אצל השכנים. תקופה נפלאה שהתפוגגה ולא תשוב. השלום שהיה.

אבא שב מהעבודה תשוש נורא. תנועותיו ודיבורו העידו על כך. אמא עשתה סידורים אחרונים לקראת יציאתה לקניות. תחביב קבוע שלה ושל

בעזה"י
בהמשך לשיר---
הוא עוד יבוא
הוא עוד יבוא בקרוב
אומנם לא על חמור לבן
על BMW שחור
ואם נזכה ברחמי שמים
יבוא על חללית או שתים
ולהסבר על מהות החמור -
(התלבטתי אם להוסיף אבל השיר קיצרור הזה הביעה את רעוני בצורה מושלמת - לפחות לפי דעתי

* חמור-מסמל חומר חומריות בהמה גסה-ארציות על עננים(זה הצד השני של האם זכו בגמ' שם)-מסמלים את העליונות ללא שליטה של האדם