יצירות של שוברת גלים

בס"ד

והשביל איננו תַם
אתה רק מתחיל ללכת
מחפש את עצמך
ומתחילה
שלכת

אתה נושר.וגם אלו העלים.
מוחה דמעה
ממשיך ללכת
ולנצח נפרדים

מנסה להבין מאין באת
ולאן פניך מוּעדות
בִדרכים רבות הלכת
בלי לדעת הבאות

וזה לא נגמר,זוהי רק ההתחלה
ומחר שוב תזרח השמש
בדרך
לגְּאוּלָה

בס"ד


שדות ירוקים
נשמה אובדת,
ריחות משכרים
הבדידוּת הורגת

רוח סתיו קלילה
והיא,מחפשת מנוח.
אל מול החוף שקיעה
והיא,
אין לה עוד כח.


מול החוף הדומם
מביטה בעצב
משפילה מבט,
מוחה דמעה,
הלא תדע היא
כי
אין עוד תקווה.









__________________________________
אל

בס"ד



טוב,
להודות
לה'.
ולזמר,
לשמך עליון.

טוב,
להודות,
לה'.


גם,כשרע,
גם כשקר,
גם כשעצוב,
גם כשמר.

טוב להודות לה'.

אלוקי,
תן לי את הכח,
להודות לך תמיד.

תן לי את הכח,
לשיר,ולזמר
לשמך עליון.

תן לי הכח
לחיות עם הכאב,
וגם כשקשה,
להודות
מכל הלב.

בס"ד




ילד,

פיאותיך מתבדרות ברוח הקרירה,
תפילותיך הזכות,
קורעות את הדממה.

אל תסתכל אחורה,
גם כשקשה.
אל תפנה העורף,
ורק אל תבכה.


הפצע מדמם,
אני יודעת.
הלב פועם בחזקה.
נשבעתי לזכור,
ולא לשכוח,
נשבעתי, ושוב אשבע.

אנשים ללא לב,
אנשים ללא רחמים,
גרמו לך לזו
הצלקת,
שתשאר

בס"ד



רגשות,
תחושות,
אכזבות,
דאגות,

לא ניתַן עוד להבליג
כמו עולה על גדותיו,
מטפס,מאיים לבקוע.
עד מתי?

האמונה,
התקווה
העצב,
הבוּשה,

הרס של שמחת חיים
שנאה מתועבת,
נחישוּת,אלימות
התנכרוּת מחוּשבת


עד מתי?


____________________________________________
בעזרתו,חבר'ה יהיה

בס"ד

שלום לך,
אתה ודאי אינך מכיר אותי,אני איני אדם מפורסם,אני אדם פשוט,אחת מהעם.

אתה בטח לא תקרא את המכתב הזה,מהסיבה הפשוטה,
שאיש איננו ידאג להעביר לך את זה המכתב.
אתה בן אדם עסוק.
כרגע אתה עסוק בתכנון תוכניתך המשובחת,
תוכנית אשר אתה עצמך כלל לא יודע מהי מטרתה,
ודאי נועדה לקדם את האינטרסים שלך.
אתה ממשיך יפה את דרכו של אביך הרוחני,אני חייבת

בס"ד

בין עשרות מחשבות,
בין אלפי תהיות,
לא מוצאת את עצמי.

מחפשת,
חולמת,
מבולבלת,
תוהה.

חושבת,
יושבת,
נושמת,
בוכה.

את הכל כבר ניסיתי,
מה כבר נשאר?!
הלכתי לאיבוד,
בארץ ניכר.

בס"ד



הלילה ההוא,חרוט היטב בראשו
,הוא לא יישכח,לעולם.
רוח קלילה נשבה מבעד החלון הפתוח,
דבר לא רגיל בעונה זו.
לפני יומיים הוא סיים את הבגרות במתמטיקה,
הוא הרגיש חופשי,מאושר,
החופש שלו התחיל..
והוא נרדם עם חיוך על הפנים.
***
האור סנוור אותו.
הוא התהפך לצד השני,
שם את הכר על ראשו,
אך מאומה לא עזר.
"ביי אמא,להת' אבא,אני הולך."
"תשמור