ההודעה על פתיחתה של חקירה בארה"ב נגד עמותות שמאל והגדרתן ככאלה החותרות תחת הדמוקרטיה הישראלית עוררה מחלוקת דווקא בימין הישראלי.

האם יש לברך על היחס לו זוכות עמותות שמאל מממשל טראמפ, מה שעשוי להוביל לסנקציות כלכליות נגדן כפי שהיה לעמותות וארגוני ימין בעידן ביידן, או שמא יש לראות בחקירה הזו התערבות לא ראויה בענייניה הפנימיים של ישראל עד כדי פגיעה בריבונותה ועצמאותה.

את השאלה הזו העלינו בפני שלמה שריד, ממקימי תנועת 'צו 9' שאנשיה, ובהם גם הוא עצמו, ספגו סנקציות כלכליות מממשל ביידן. שריד מדגיש בפתח דבריו כי תנועתו שלו אינה מתוייגת כתנועת ימין אלא מהווה "תנועת מחאה שיש בה אנשי ימין ואנשי שמאל. התמקדנו במסר אחד חד וברור, אנחנו רוצים להפסיק את הסיוע ההומניטארי כדי להחזיר את האחים שלנו".

שריד מזכיר כי הפסקת הסיוע ההומניטארי הראשונה הביא לעסקת שחרור חטופים לאחר 51 ימים ורק לאחר הפסקת האש השנייה נזכרה ישראל לעצור את אספקת הסיוע בשנית. לדבריו מה שיוביל להכרעה הוא לחץ צבאי מדיני וכלכלי על מדינת חמאס, כהגדרתו.

על הסנקציות אותן ספג הוא, כאמור כמו אחרים בתנועתו, הוא מגדיר כ"דרקוניות". סנקציות אלה הובילו למעשה להשבתת היכולת לניהול כלכלי של חייו דרך השבתת אפליקציות הכספים, כרטיסי אשראי וכיוצא באלה. כבעל עסק יש לכך השלכות משמעותיות מאוד, הוא מדגיש ומספר על הרגע הראשון בו נודע לו על הסנקציות שהוטלו עליו. הוא היה אז בחניון שלא יכול היה לצאת ממנו בגלל הניטרול המיידי של כרטיס האשראי. כדי לצאת בכל זאת היה צריך לבקש מזרים שישלמו עבורו, וזו רק דוגמא אנקדוטאלית. בהמשך נאלץ לחלק את חשבון הבנק שלו ושל רעייתו על מנת שניתן יהיה להעביר תשלומים טריוויאליים כמו לקבוצת הורי הגן וכיוצא באלה.

"כל זה קרה כי מחיתי על מדיניות הממשלה שלי שמכניסה סיוע לאויב בזמן מלחמה. מחיתי על זה, לא עברתי על אף חוק", הוא אומר ומציין כי פעם אחת נעצר בטענה שנכנס לשטח צבאי סגור, אולם השופטת שחררה אותו מיידית לאחר שהובהר שלטענה לא היה שחר.

השינוי כזכור הגיע עם כניסת טראמפ לכהונתו השנייה כנשיא ארה"ב, ושריד מספר כי בתוך 24 שעות ביטל טראמפ את הסנקציות, אולם עד שהחלטתו תורגם למערכות הבנקאות הישראלית ולחברות האשראי חלפו עוד כמה ימים. בדבריו מציין שריד כי את החלטתו קיבל הנשיא האמריקאי בעקבות פעילותם של מספר חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. הוא מזכיר בהקשר זה את חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי לצד חברי כנסת נוספים מהליכוד ומישראל ביתנו.

לשאלת היחס להחלטת ממשל טראמפ לחקור עמותות שמאל, אומר שריד כי המדד צריך להיות הריבונות הישראלית. "אנחנו מדינה ריבונית, מדינה שהיא בת ברית של ארה"ב ולא מדינת חסות. זו הכותרת". בהתאם מי שאמור להחליט על הטלת סנקציות על הפוגעים בדמוקרטיה הישראלית הם הגורמים הרשמיים בישראל, ולטעמו "להשתמש בזה כפרקטיקה שהממשל האמריקאי יסנדל יריבים פוליטיים בישראל זה דבר שהוא פסול לחלוטין וצריך להוקיע אותו".

"הדגש הוא לחזק משילות וריבונות ישראלית. כל עוד זה לא דרך גוף רשמי של ישראל זה פסול. היום זו עמותה אחת שתמסור שמות לממשל האמריקאי ותלחש על אוזנו ומחר זו עמותה אחרת. זה משהו פסול שיכול לפגוע קשות בדמוקרטיה הישראלית".