בוער בתשוקה
ליבי משתלהב
גחלים לוחשות בי
שורפות בכאב.
לקדושה מתאווה
באין סוף לאחוז
משתומם משתאה
היש בי העוז?
ועונה לעצמי-
חובתך בן אנוש,
לחתור למרומים
להרים את הראש.
בעיניים צלולות
מוכות סנוורים
בלהבות בוהקות
מטפס לגבהים.
נצרף ושותק
בנחישות מתנקה
כוסף משתוקק
מתבטל מתעלה.
מתחבר ליקום
מתרפה ומוקסם
נמוג ללא-כלום
הִנבא,
שירה
גמר טוב
כ"ב בשבט תשס"ט (16.2.2009)
מתוך שורות של דיו
שחור סמיך עמוק
מבין החרכים
בוקע קו ירוק
מתוך שורות של דיו
סדורות ויבשות
מתגחלת אש
שולחת ניצוצות
מתוך שורות של דיו
שזורות בפתרון
מוצגת התשובה
לשנים מוכות יגון
מתוך שורות של דיו
ספוגות בצבע מר
זורחת התקווה
שהנה זה נגמר
מתוך שורות של דיו
נשמעת מנגינה
זה המזבח שר
מוריד דמעות שמחה
שחור סמיך עמוק
מבין החרכים
בוקע קו ירוק
מתוך שורות של דיו
סדורות ויבשות
מתגחלת אש
שולחת ניצוצות
מתוך שורות של דיו
שזורות בפתרון
מוצגת התשובה
לשנים מוכות יגון
מתוך שורות של דיו
ספוגות בצבע מר
זורחת התקווה
שהנה זה נגמר
מתוך שורות של דיו
נשמעת מנגינה
זה המזבח שר
מוריד דמעות שמחה
16
קטע
ועצת ה' הוא יקום
ו' בשבט תשס"ט (31.1.2009)
"מויישי קום הילד רעב."
"..."
"מויישי! מהר לפני שכל השכנים יתעוררו! אתה לא שומע שהוא צורח?! אוי הגברים האלה.."
גברים? צורח? שכנים? אלף פטישים מתפוצצים לי בראש.
כמה שניות של הכרעה קשה ואני מקלף מעלי את השמיכה ומשתלשל מהמיטה הרכה.
מועד ונתקל בכל פינה אפשרית אני מנסה לגשש דרכי לחדר הילדים על פי הצווחות קורעות הלב של הפשוש שלי. אשכרה מרגיש כמו זומבי.
מתקרב ללול שלו, מפהק, מסיר
"..."
"מויישי! מהר לפני שכל השכנים יתעוררו! אתה לא שומע שהוא צורח?! אוי הגברים האלה.."
גברים? צורח? שכנים? אלף פטישים מתפוצצים לי בראש.
כמה שניות של הכרעה קשה ואני מקלף מעלי את השמיכה ומשתלשל מהמיטה הרכה.
מועד ונתקל בכל פינה אפשרית אני מנסה לגשש דרכי לחדר הילדים על פי הצווחות קורעות הלב של הפשוש שלי. אשכרה מרגיש כמו זומבי.
מתקרב ללול שלו, מפהק, מסיר
7
שירה
פעימות של אהבה
כ"ב בטבת תשס"ט (18.1.2009)
ילדה קטנה
עם לב קטן,
מלא.
אוהב ושונא.
לב זעיר
פועם
בחוזקה פתאום.
ונמתח,
וגדל.
ילדה קטנה
שלומדת עכשיו
לאהוב את עצמה.
_________
*לאחת והיחידה, שצריכה לדעת לקבל
עם לב קטן,
מלא.
אוהב ושונא.
לב זעיר
פועם
בחוזקה פתאום.
ונמתח,
וגדל.
ילדה קטנה
שלומדת עכשיו
לאהוב את עצמה.
_________
*לאחת והיחידה, שצריכה לדעת לקבל
5
סיפור קצר
זר לא יבין
ג' בטבת תשס"ט (30.12.2008)
שתיתי לאט את כוס התרעלה
גמעתיה עד תומה, מתעקש להרגיש ולמצות כל צריבה וכל כאב. בפחות מזה לא אסתפק.
______
בנוהג שבעולם, לכל אדם יש צרות ובעיות משלו, ואין הוא מוכן לחלוק אותם עם אחרים ואף לקבל ולו מעט משלהם. כפי שאומרים אחינו האשכנזים: "כל אחד והפקאלך שלו".
אך פעמים שהצרות כאילו התמקדו להן כולן באדם בודד אחד, והוא סובל עוון כולם, "עלי היו כולנה"
מחלה מוזרה זו מצויה היא
גמעתיה עד תומה, מתעקש להרגיש ולמצות כל צריבה וכל כאב. בפחות מזה לא אסתפק.
______
בנוהג שבעולם, לכל אדם יש צרות ובעיות משלו, ואין הוא מוכן לחלוק אותם עם אחרים ואף לקבל ולו מעט משלהם. כפי שאומרים אחינו האשכנזים: "כל אחד והפקאלך שלו".
אך פעמים שהצרות כאילו התמקדו להן כולן באדם בודד אחד, והוא סובל עוון כולם, "עלי היו כולנה"
מחלה מוזרה זו מצויה היא
16
שירה
מוטל בספק
כ"ה בשבט תשס"ט (19.2.2009)
מוטל בספק
שוכב ללא נוע
בין טוב ובין רוע
נאבק משתנק,
ודומם.
שואף ויורק
לא אתן בי לפגוע
לא מרשה בי לנגוע
עת רחוק מחבק,
ושומם.
כורע זועק
לא אוכל עוד למנוע
רק רוצה שוב לשמוע
אני שב ושותק,
מאיים.
שוכב ללא נוע
בין טוב ובין רוע
נאבק משתנק,
ודומם.
שואף ויורק
לא אתן בי לפגוע
לא מרשה בי לנגוע
עת רחוק מחבק,
ושומם.
כורע זועק
לא אוכל עוד למנוע
רק רוצה שוב לשמוע
אני שב ושותק,
מאיים.
7
סיפור קצר
לשרוק עם ינשופים
י"ט בטבת תשס"ט (15.1.2009)
מאז ומעולם אהבתי את הלילה, ואת קולותיו המיוחדים.
עת העולם מדומם את מנועיו ומתיר ללילה להרגיע ולרפות את השירירים המתוחים
ð
קר בחוץ.
השעון מתנגן לו בשריקותיו הקצובות, ועיניי נפקחות באפילה.
נחלץ מן השמיכה העבה אני מניח את כפות רגלי על הרצפה, נאנק מהקרירות המטפסת מרגלי כלפי מעלה וחודרת עד לשד עצמותי, כאילו היתה מים.
קמתי לשרוק לינשופים.
אני מביט החוצה
עת העולם מדומם את מנועיו ומתיר ללילה להרגיע ולרפות את השירירים המתוחים
ð
קר בחוץ.
השעון מתנגן לו בשריקותיו הקצובות, ועיניי נפקחות באפילה.
נחלץ מן השמיכה העבה אני מניח את כפות רגלי על הרצפה, נאנק מהקרירות המטפסת מרגלי כלפי מעלה וחודרת עד לשד עצמותי, כאילו היתה מים.
קמתי לשרוק לינשופים.
אני מביט החוצה
15
סיפור קצר
עם כל זה אחכה לו
י' בטבת תשס"ט (6.1.2009)
בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,
שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
יֶלֶד.
קָטָן.
(רחל, תרפ"ח)
"...ברוך אתה השם שומע תפילה", סיים ירון את תפילת הדרך, והשחיל לכיס מכנסיו את הסידור הקטן, שחולק כמזכרת מברית המילה של אחיינו איתמר. היום איתמר כבר בן ארבע, שובב קטן וחביב, אוהב לשחק תופסת עם החתולה של השכן ממול כמו עם
שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
יֶלֶד.
קָטָן.
(רחל, תרפ"ח)
"...ברוך אתה השם שומע תפילה", סיים ירון את תפילת הדרך, והשחיל לכיס מכנסיו את הסידור הקטן, שחולק כמזכרת מברית המילה של אחיינו איתמר. היום איתמר כבר בן ארבע, שובב קטן וחביב, אוהב לשחק תופסת עם החתולה של השכן ממול כמו עם
15
אלעד
אֶפְרוֹחַ מְטֻגָּן
אֶפְרוֹחַ מְטֻגָּן
הָלַךְ לוֹ לְטַיֵּל בַּגַּן
וְהֵם עָצְרוּ אוֹתוֹ
וְגַם חָקְרוּ אוֹתוֹ
וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט
הוּא לֹא בַּכְּנֶסֶת
הוּא לֹא בַּמֶּמְשָׁלָה
הוּא לֹא חָבֵר בַּכְּנוּפִיָּה
אַז תַּעַזְבוּ אוֹתוֹ
אַל תַּחְקְרוּ אוֹתוֹ
כִּי הוּא יְקִיר הַמְּדִינָה
"אסור ליראת אלוקים שתדחה את המוסר הטבעי"
סמיילים שיצרתי - מוזמנים להשתמש!
יש פסקה ברב, ובזה נסיים.
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
שירה
בין לבין
כ"ג בטבת תשס"ט (19.1.2009)
"אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ"
מים רבים לא יוכלו לכבות
נטיפי להבות
מן האש הגדולה,
שפורצת פתאום
בין עיניים דלוקות
בין עיניים גדולות
שאומרות אהבה.
מים רבים לא יוכלו לעצור
לא ירצו לכסות
את הלב הפועם,
שהולם בכל כוח
בין רגשות העבר
בין עתיד לא מוסבר
בהווה מתלהם.
מים רבים לא יוכלו להטביע
לא ירצו להשקיע
את
"אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ"
מים רבים לא יוכלו לכבות
נטיפי להבות
מן האש הגדולה,
שפורצת פתאום
בין עיניים דלוקות
בין עיניים גדולות
שאומרות אהבה.
מים רבים לא יוכלו לעצור
לא ירצו לכסות
את הלב הפועם,
שהולם בכל כוח
בין רגשות העבר
בין עתיד לא מוסבר
בהווה מתלהם.
מים רבים לא יוכלו להטביע
לא ירצו להשקיע
את
16
שירה
כוחו של חטא
ט"ו בטבת תשס"ט (11.1.2009)
בעיניה מהבהבת
תשוקה של תאווה
כגחלים רוחשת
מרצדת בקנאה
מתאפרת מתקשטת
יופי רב היא מקרינה
ומושכת ודוחקת
הישר אל לב האפלה
מטה מטה מדלגת
אין מקום למחשבה
לשאול היא מתקדמת
בשלווה של מנוסה
שיגרתית וגם נסבלת
המציאות האפורה
לא יפה אך לא שורפת
כמו מן נשיקה כהה
כה מפתה היא ונחשקת
יודעת מה גדול כוחה
לב של גבר כך כובשת
זה
תשוקה של תאווה
כגחלים רוחשת
מרצדת בקנאה
מתאפרת מתקשטת
יופי רב היא מקרינה
ומושכת ודוחקת
הישר אל לב האפלה
מטה מטה מדלגת
אין מקום למחשבה
לשאול היא מתקדמת
בשלווה של מנוסה
שיגרתית וגם נסבלת
המציאות האפורה
לא יפה אך לא שורפת
כמו מן נשיקה כהה
כה מפתה היא ונחשקת
יודעת מה גדול כוחה
לב של גבר כך כובשת
זה
12
שירה
אדם לאדם -
ה' בטבת תשס"ט (1.1.2009)
עיניה רכות
חלולות ופגיעות,
כבר לא מסוגלת לסלוח.
בתחינה אילמת
מנוחה מבקשות,
אך יודעות הן שאין מה לברוח
תולה עיני עגל
בגבר שתֻּם שכל,
וכי אותו בחרה לחתן?
הלוא הוא מפלצת
קושרה בכבל,
נחשבת כשפחת קִנין
אוי מה קרה לה!
נערה כה יפה-
אך עיניה כיום דהויות.
רעננה ונמרצת
לפתע קמלה,
כפרח רמוס בחולות
הוא דורס ובועל
בְּגופה
חלולות ופגיעות,
כבר לא מסוגלת לסלוח.
בתחינה אילמת
מנוחה מבקשות,
אך יודעות הן שאין מה לברוח
תולה עיני עגל
בגבר שתֻּם שכל,
וכי אותו בחרה לחתן?
הלוא הוא מפלצת
קושרה בכבל,
נחשבת כשפחת קִנין
אוי מה קרה לה!
נערה כה יפה-
אך עיניה כיום דהויות.
רעננה ונמרצת
לפתע קמלה,
כפרח רמוס בחולות
הוא דורס ובועל
בְּגופה
21