יצירות של כותבת למגירה

החנויות היפהפיות הציעו סחורה רבה ומגוונת- כלי בית, רהיטים, תכשיטים, בגדים, שמלות כלה ואפילו מפעל למזרונים היה שם. על הכביש נסעו כלי רכב משונים שכלל לא דמו לחיות עליהם רכבו בכפר שלה. בשבוע שחלף למדה שהם "מכוניות", היא אפילו ידעה לזהות בין מכונית "חיפושית" ל"לימוזינה". למען האמת- לא היה לה קשה להבין שלמכונית חיפושית נראים כך, היה דמיון מסוים.
אנשים שלווים עשו הליכת בוקר ברחובות השקטים, זוג ישב בסעדה

חשבתי אולי לשנות לה שם. זה קשה כמו לשנות שם של בנאדם... אבל אני לא שמחה מזה שדיאנה זה שם של אלה יוונית. זה צורם לי. אני צריכה שם יפה, לא עברי מדי (אני משוגעת על שמות עבריים ותנ"כיים אבל זה לא מתאים...), עם משמעות יפה זה בונוס. לדוגמא- אוריאן. לא נשמע עברי מדי, והמשמעות מהממת - 1. שחר, זריחה 2. זהב - שניהם מצרפתית. 3. מארמית- תורה.
השם מתאים לדיאנה לדעתכם? יש למישהו רעיון לשם טוב? אשמח באישי או

דיאנה שהתה בביתם עוד יומיים, בהם טיילה יחד עם נטלי ביער הסבוך ואף למדה מנטלי דברים רבים על השרדות שטח.
ארוחות היוו זמן לשיחות עמוקות ביניהם, ודיאנה חשה בביתם נוחות ושחרור. הם קיבלוה כפי שהיא.
ביום האחרון להמצאותה אצלם ארזה תיק להמשך הדרך בו הכניסה מספר פריטים חשובים.
היא שמה בו את המפה, השק שהביאה מהבית שכלל מספר שמלות להחלפה, מכתב חתום ממייקל שכתב לפני עזיבתה ופריטים שונים, בנוסף

רגע לפני שדיאנה יצאה למסע, היא נכנסה לביתו של מייקל על מנת להיפרד ממנו.
אימו של מייקל הציעה לה שתייה חמה, אך היא סירבה- ממש אין לה חשק עכשיו.
היא הלכה בצעדים חוששים לחדרו של מייקל. ביתו היה פשוט וצנוע- אך נקי ומסודר.
היו לו חמישה אחים ואחיות שחלקו שני חדרים, אך למייקל הוריו אפשרו חדרון עליית גג קטן וחמוד מתוך כבוד לעצמאותו ואהבה מיוחדת אליו בתור בכור. מייקל קישט את חדרו בציורים מרהיבים

דיאנה המשיכה בדרכה לפארק, וחשה תשושה ועצובה. שיחתו של הזקן עודדה אתה מעט אך היא עדיין מאוכזבת.
היא חשבה שפה יקבלו אותה בשמחה. צדקו כל אלה שהזהירו אותה, איזה חוסר אחריות! היא ממש לא תכננה כלום. התלהבה כמו ילדה קטנה והרפתקנית.
היא בעטה בארגז קרטון שהיה בצד הדרך, וחתול קפץ ממנו וברח ביללה. היא עקפה את הארגז בזהירות. למה היתה כל כך טיפשה? למה היה נדמה לה שפה כן יקבלו אותה? אין סיכוי, היא כזאת.

את כותבת לי על מישהי מוצלחת, טובה
ילדה אהובה ומרגשת
שכשיש לה בעיה, קושי- לה' היא ניגשת
גם כשקשה מלאת שמחה, חדווה
וחן.

אני מתרשמת, נדהמת, נפעמת
היא אכפתית, קשובה, לא פוגעת
מתמודדת- מנוסחת לעצמה ברהט
עמוקה מאוד וכולה אמת
בלב כּן.

אין בה מום, או פגם
היא קלילה ועדינה
ולוואי והייתי עומקה מבינה.
לדמות לה במעט גם,
אך אֵין.

מביטה

זקן כפוף בעל שיער שיבה מדובלל פתח לה את הדלת.
"סליחה אדוני, האם אוכל לישון בביתך הלילה?" דיאנה שאלה, מסתייגת ממראהו המשונה.
"הכנסי נא עלמתי! אוכל להציע לך מיטה בביתי הצנוע. ההה" הזקן צחק צחוק פרוע וחשף את שיניו הרקובות והחסרות. דיאנה המתינה במעט קוצר רוח ובהלה.
" להציע זה דו משמעי, כמה משעשע. הו, חוששני שאני מעט חסר נימוס- הכנסי! אל תתבוששי מפני. אוהב אני אורחים, אך לא פוסחים בביתי

נדודים-

דיאנה ישבה בישיבה מזרחית על רצפת העץ של ביתה,לבושה בחולצה קצרה וקלילה ומכנסי פיג'מה. היא הביטה מרוצה בציור שהונח על הרצפה לידה.
בציור נראתה טירה מבוצרת וסביבה לוחמים אמיצים מצוידים בכידונים.
בצריח העליון של הטירה, עמדה אישה וחיוך מרושע על פניה. היא היתה לבושה שמלת לבן-תכלת-קרח.
הלוחמים נראו חסרי אונים למול מבטה הגאה וצבא חייליה המאומנים.
הציור באמת היה יפה ודיאנה