יצירות של ליבי

בעזרתו ובהשתדלותי[נו].
מרגע לרגע,
מפילה את עצמי
אל עצמי
יכולתי לקום, אילו
הייתי אחרת.

זה מכאיב.
איך אנשים [כמוכם]
רומסים,
במילים 'עדינות'
את נפשי,
שבלעדיהם כבר שבורה,
פצועה ומדממת.

ואז באתם וקברתם
אותה,
חשבתם שאולי
לוויה תעזור, אבל נפשי
לעצמה, לעולם לא תחזור.

קבורתי כמו הילה, טלי
ואולי כמו מירב.
בדומה

בעזרו יתברך^

בשקט, בשקט
מבלי שאף אחד יבחין,
מבלי שירגישו.
על קצות האצבעות
היא החלה לרוץ.

לא נותנת
לפעימות הלב שלה
להפחיד אותה,
לא להן ולא לו-
ליגע.

רצה.
בכל יכולתה,
בשארית כוחותיה.
בלי כיוון או מטרה.
ללא מעצורים.

רצה.כי היא רוצה.
כי זהו חלומה-
ל ר ו ץ.

-מצטערת, היתה פה יצירה, ואיננה. למרות שהמרחק בין העלאה למחיקה הוא קצר מאוד,
אחרי שיקולים, בחרתי למחוק. עמכם -הסליחה.-

בעהי''ת ובהשתדלותי!
איך את יכולה לעמוד מולו,
להתנגד לרצונו? תהיתי.
הרי הוא דרש.
ללא רחם.
אז שאלת חזרה-
איך יכולתי אני,
למלא בקשותיו,
להכפיש את שמי בכזאת גאוה
לרמוס את כבודי, ביודעי.
ועונה לך הדי,
במילה אחת פשוטה-
הפחד.

בעזרתו ובהשתדלותי[נו].

במבט מטושטש
מדמעות,
אני כותבת,
אליך.
דמעות מרטיבות
את לחיי המחוספס.
מדמעה לדמעה,
והזמן שעובר, שגובר
הוא מתייבש,
והופך לסדוק,
כמוני.

דמעות ששוטפות,
מלוחות מאי פעם
לא נותנות להסביר,
אפילו לעצמי,
כמה קשה
לאבד אנשים.
להיפרד מהם.



--
מתן, הפרידה כואבת וקשה, לכולנו. לי.

בעזרתו יתברך^

מתוך האפילה,
מתוך השפל הקשה
מתוך השחור הזה
שנקרא רוע.
אני קמה.

מכל הבריאה היפה,
מכל האנשים בעלי טוב הלב,
מכל הרחמים, התבונה
בעולם הזה,
נשאר לי רק אותך,
שם למעלה-
בעולם הבא.


--
רוני,
בהמן אהבה,
ואינספור געועים.

לפעמים אבא,
אתה מנסה אותה
היא יודעת שזה לטובתה.
יודעת שאם לא היו לה כוחות להתמודד מולם
הניסיונות לא היו באים.
יודעת שאין שלם מלב שבור
שככל שהזמן עובר כך הכאב מתגבר.
ויש הטוענים הפוך,
הזמן עושה את שלו.
אבל אבא,
תאמר לי,
למה היא חיה על קלישאות?
למה היא יודעת כל כך הרבה,
אך את העיקר מפספסת?
לא מפנימה, לא פועלת.
פשוט מחכה.
ואולי אני בדיוק

ביצירה של החיים
הכל מלא יופי, ושמחה
במציאות של החיים
לכאבי, אין תרופה.
ערב.
הוא יורד עלי,
בשעות הלא צפויות.
כמה אני רחוקה ממנו
והוא כל כך קרוב.
לילה.
כוכבים נוצצים. שטויות.
כוכב אחד שמעז.
איך הוא מעז למען ה'?
בוקר,
זריחה. אור. שפע.
נותנים-מקבלים.
חולקים זה עם זה.
אהבות, אכזבות, שמחה וגם
עצב.