ב"ה
אני צל של הלילה.
שחור, אפל, נעלם
בתוך החשיכה.
לרגע הייתי כאן,
מהבהבת בחולשה
והסתובבתי כדי לברוח
אל תוך החשיכה.
אור הירח נגלה עליי
מאיר לרגע קט
משהו שנשאר ממני,
חושף אותי כמעט.
אור הירח,
צל של הלילה
וקרן ירח שקטה.
שירה
הלכתי.
כ' בחשוון תשע"ד (24.10.2013)
ב"ה
נקודות קטנות בשורה
שבה אני נמצאת
ואף אני איני רואה אותי
אולי שוב מתחבאת.
אולי חלפתי עם הרוח
אולי נעלמתי בין גלים,
אמרו לי שרצית לשכוח
איך חרטתי את שמך באבנים.
לא רציתי שום דבר
כשברחתי לחוף אחר,
משהו בתמונה שלי נשבר
והפכתי לעוד צל עובר.
השאלה של שתינו על חלום
נעלמה בין חלומות של אחרים
והושטנו
נקודות קטנות בשורה
שבה אני נמצאת
ואף אני איני רואה אותי
אולי שוב מתחבאת.
אולי חלפתי עם הרוח
אולי נעלמתי בין גלים,
אמרו לי שרצית לשכוח
איך חרטתי את שמך באבנים.
לא רציתי שום דבר
כשברחתי לחוף אחר,
משהו בתמונה שלי נשבר
והפכתי לעוד צל עובר.
השאלה של שתינו על חלום
נעלמה בין חלומות של אחרים
והושטנו
2
קטע
רכבת בחצות.
כ"ט בתמוז תשע"ג (7.7.2013)
ב"ה
זאת רכבת בחצות,
עמוסה ברסיסים
זאת רכבת של דמעות
שנוסעת על שברים.
אלו דמעות של חיוך
זה אושר של זיכרון
אולי עבר של עתיד
בתוך גג של קרון,
אחד.
משאלות מתנפצות על פסים
ידיים נפרדות בצעקה
רכבת עמוסה בנוסעים
שקופצים, שאיבדו כל רצון שנשאר.
ואם הם
זאת רכבת בחצות,
עמוסה ברסיסים
זאת רכבת של דמעות
שנוסעת על שברים.
אלו דמעות של חיוך
זה אושר של זיכרון
אולי עבר של עתיד
בתוך גג של קרון,
אחד.
משאלות מתנפצות על פסים
ידיים נפרדות בצעקה
רכבת עמוסה בנוסעים
שקופצים, שאיבדו כל רצון שנשאר.
ואם הם
5
קטע
ניסיתי לאהוב.
כ"ו בניסן תשע"ג (6.4.2013)
ב"ה
חשיכה ירדה כאן בעולם.
ערפל ועלטה.
הכוכבים כבו מזמן,
אין אור ואין תקווה.
בתוך כלוב של סיוטים
אני מעזה לחשוב,
בתוך חלומות ופחדים
אני ניסיתי לאהוב.
אני מרימה ידיי לשמיים
אם רק יכולתי להשיב אלו שאינם.
האושר בעיניי דולק, עדיין
אך יודעת אני לא נשאר לו עוד זמן.
הכל שקט, ובדממה
אני מנסה להרגיש את האוויר
סערה קרבה אליי ובאה
ואני עוד עומדת לבדי.
הברקים
חשיכה ירדה כאן בעולם.
ערפל ועלטה.
הכוכבים כבו מזמן,
אין אור ואין תקווה.
בתוך כלוב של סיוטים
אני מעזה לחשוב,
בתוך חלומות ופחדים
אני ניסיתי לאהוב.
אני מרימה ידיי לשמיים
אם רק יכולתי להשיב אלו שאינם.
האושר בעיניי דולק, עדיין
אך יודעת אני לא נשאר לו עוד זמן.
הכל שקט, ובדממה
אני מנסה להרגיש את האוויר
סערה קרבה אליי ובאה
ואני עוד עומדת לבדי.
הברקים
5
קטע
הנשמה שלי.
כ"ה בכסלו תשע"ג (9.12.2012)
אווירה קדושה שוררת באוויר. אווירה של רצינות, של אחדות. אווירה מיוחדת. אח, כמה שהרגעים האלה מיוחדים.
הרגעים שאני מחכה להם כל שבת מחדש. הרי תמיד זה ככה בסעודה שלישית.
שיר אחד הסתיים. לא לוקח לבנות זמן רב להתחיל שיר חדש.
"קדושה, קדושה אני מבקש.
קודש הקודשים, אני מבקש...
תנו לי קדושת ארץ ישראל,
תנו לי קדושת אהבת ישראל!"
השירה מתפתלת, ממיסה את ליבי בדרכה ואז ממשיכה מעלה
הרגעים שאני מחכה להם כל שבת מחדש. הרי תמיד זה ככה בסעודה שלישית.
שיר אחד הסתיים. לא לוקח לבנות זמן רב להתחיל שיר חדש.
"קדושה, קדושה אני מבקש.
קודש הקודשים, אני מבקש...
תנו לי קדושת ארץ ישראל,
תנו לי קדושת אהבת ישראל!"
השירה מתפתלת, ממיסה את ליבי בדרכה ואז ממשיכה מעלה
3
קטע
בתוך שניה קטנטונת.
ה' בחשוון תשע"ג (21.10.2012)
עיניים מהססות, נבוכות
מעזות קצת לקוות,
אבל כך כך מפחדות-
להרים מבט למעלה,
ולראות.
עיניים תמימות, מתוקות
מישירות מבט-
ולא שותקות.
להמתין בסבלנות,
ולחכות.
חיוך קטן,
אמיץ אבל פחדן,
שעולה,
ומבטא כל כך הרבה...
את כל מה שלא יודעים,
את כל מה שלא רוצים
לומר במילים.
סימני שאלה,
מעורבים בקצת תקווה,
שעונים לחיוך ב'ברוך הבא'.
וזה
מעזות קצת לקוות,
אבל כך כך מפחדות-
להרים מבט למעלה,
ולראות.
עיניים תמימות, מתוקות
מישירות מבט-
ולא שותקות.
להמתין בסבלנות,
ולחכות.
חיוך קטן,
אמיץ אבל פחדן,
שעולה,
ומבטא כל כך הרבה...
את כל מה שלא יודעים,
את כל מה שלא רוצים
לומר במילים.
סימני שאלה,
מעורבים בקצת תקווה,
שעונים לחיוך ב'ברוך הבא'.
וזה
2
סיפור קצר
סיפורה של נסיכה- הסיפור שלי..?
ג' בתשרי תשע"ג (19.9.2012)
מחפשת, שביל קטן, שיהיה רק שלי. פוסעת בזהירות בין כל הכוכבים שסביבי, מנסה, וכל כך רוצה, למצוא כבר את הכוכב שלי.
מרחפת, אולי בשמיים ואולי עמוק בלב, עוד צעד, עוד תקווה.
ואני כל כך רוצה.
מסביבי כוכבים נופלים, ורק אחרי הרבה הרבה זמן מצליחים לחזור.
ואני ממשיכה ללכת, מתפללת- לא להפוך גם אני, לעוד כוכב נופל.
לאיפה אני הולכת? מה המטרה? אני לא יודעת, רק ממשיכה לחפש. איזה שהוא קול לוחש
מרחפת, אולי בשמיים ואולי עמוק בלב, עוד צעד, עוד תקווה.
ואני כל כך רוצה.
מסביבי כוכבים נופלים, ורק אחרי הרבה הרבה זמן מצליחים לחזור.
ואני ממשיכה ללכת, מתפללת- לא להפוך גם אני, לעוד כוכב נופל.
לאיפה אני הולכת? מה המטרה? אני לא יודעת, רק ממשיכה לחפש. איזה שהוא קול לוחש
6
סיפור קצר
טעם הניצחון.
א' באלול תשע"ב (19.8.2012)
מחפשת אותך, מחפשת בכל פינה, אני חייבת למצוא אותך! אתה חלק ממני, חלק חשוב וגדול.
אני נזהרת להישאר בשקט, שהוא לא יידע... אם יוודע לו, זה יהיה הסוף שלי. וגם ככה אני אבודה.
פוסעת בלאט, מתפללת להצליח. מעבירה את עיניי על כל סנטימטר בחדרי ליבי. אתה חייב להיות פה איפה שהוא. חייב. אתה בטוח לא נעלם סתם ככה. אולי... לא, לא יכול להיות שהוא חטף אותך! או אולי עשה לך משהו אחר?
תיזהר, יקירי, תשמור
אני נזהרת להישאר בשקט, שהוא לא יידע... אם יוודע לו, זה יהיה הסוף שלי. וגם ככה אני אבודה.
פוסעת בלאט, מתפללת להצליח. מעבירה את עיניי על כל סנטימטר בחדרי ליבי. אתה חייב להיות פה איפה שהוא. חייב. אתה בטוח לא נעלם סתם ככה. אולי... לא, לא יכול להיות שהוא חטף אותך! או אולי עשה לך משהו אחר?
תיזהר, יקירי, תשמור
2
קטע
זיכרון וכוכב אחד, זוהר באור מיוחד...
ח' באייר תשע"ב (30.4.2012)
שתיים בלילה, אני בחוץ, הכוכבים מנצנצים
המנורות בבתים וברחובות כבו
בשעה כזו אנשים כבר ישנים-
למעט משוגעים כמוני שעוד מסתובבים.
מסתובבים בחוץ, מסתובבים סביב עצמם,
מסתובבים בלי מטרה.
ככה זה כשחסרה לך אהבה.
אני מרים מבט ומסתכל על הכוכבים
הם שולחים לי חיוך וקורצים
כוכב אחד בולט לי במיוחד,
כוכבה של זו שהבטיחה להישאר איתי לעד
אבל הבטחות עם הזמן מתגמדות
המנורות בבתים וברחובות כבו
בשעה כזו אנשים כבר ישנים-
למעט משוגעים כמוני שעוד מסתובבים.
מסתובבים בחוץ, מסתובבים סביב עצמם,
מסתובבים בלי מטרה.
ככה זה כשחסרה לך אהבה.
אני מרים מבט ומסתכל על הכוכבים
הם שולחים לי חיוך וקורצים
כוכב אחד בולט לי במיוחד,
כוכבה של זו שהבטיחה להישאר איתי לעד
אבל הבטחות עם הזמן מתגמדות
2
מכתב
ליקרה לי ביותר.
כ"ט בטבת תשע"ב (24.1.2012)
ליקרה לי ביותר!
אני מביטה בך. עם החיוך המתקתק הזה. הרצון להרשים. האודם הזועק הזה. המחשוף הזה שנועד כאילו לשדר- 'הלו, אנשים, שימו לב, אני קולית!' והחצאית הזאת, שבקושי מגיעה לברך שלך... מה זה? את יודעת מאיפה באת בכלל? את מגדירה את עצמך דתייה? אז מה זה? שמת לב איך את נראית? תסבירי לי, אני רוצה לדעת, באמת! אני מסתכלת עלייך בחיוך, אבל בפנים נגעלת. באלי ממש לצעוק לך, להגיד.. שבעצם.. על מי את עובדת? את
אני מביטה בך. עם החיוך המתקתק הזה. הרצון להרשים. האודם הזועק הזה. המחשוף הזה שנועד כאילו לשדר- 'הלו, אנשים, שימו לב, אני קולית!' והחצאית הזאת, שבקושי מגיעה לברך שלך... מה זה? את יודעת מאיפה באת בכלל? את מגדירה את עצמך דתייה? אז מה זה? שמת לב איך את נראית? תסבירי לי, אני רוצה לדעת, באמת! אני מסתכלת עלייך בחיוך, אבל בפנים נגעלת. באלי ממש לצעוק לך, להגיד.. שבעצם.. על מי את עובדת? את
8
קטע
קטע על עצמי- על הפנימיות שלי
כ"ו בתמוז תשע"א (28.7.2011)
פוסעת בשקט ומחשבותיה דוהרות. גם היום היא לא התפללה. אוף. לעזעאזל. למה הקטע הזה כל כך קשה? אפשר לחשוב שהיא עוד בת שלוש. ומילא, אם זה היה הקושי היחיד היא הייתה מסתדרת.. אבל לא, בסביבה מוכרחים להערים עליה עוד קשיים, כאילו זה מבחן קבלה לאיפה שהוא. כאילו שאם עוברים את ה'מבחן' הזה מקבלים את התואר דתי.
עיניה החומות והעמוקות בוחנות בסקרנות את העוברים ברחוב ונעצרות על שתי בנות שאינן דתיות, בערך
4
שירה
הצדיעו לחיילי צה"ל
ה' באייר תשע"א (9.5.2011)
לחיילי צה"ל, לגיבורים- לגיבורים שבנופלם.. נתנו לנו חיים.
איך קו החיים נקטע לפתע?
כמה חיילים הולכים ברגע?
נלחמים על ארצנו, בעוז וברוח
מגנים עלינו. יש להם את הכוח.
אנחנו חיים כאן בזכות זיעה ודם-
שלחמו הם בצה"ל, בדרך אל מותם.
עמנו כבר שבע ממלחמות,
ובכל זאת לא נותן לעצמו להפסיק ולהרפות.
עוד חיליים נלקחים כל יום לשבי, כל כך גיבורים!
12
קטע
הנקמה שלנו- הנקמה היהודית
כ"א באדר ב׳ תשע"א (27.3.2011)
מוקדש לכל ניצולי השואה, גם לאלה שלא זכו לשרוד..
"לא נשכח ולא נסלח"!
איך חיים נקטעים סתם כך בלי סיבה?
איך ילדות מאושרת הופכת לתקופה נוראה?
ראיתי הרבה, סבלתי סבל לא אנושי
ראיתי איך אמא נופלת, מתה, לידי.
יותר מאוחר אחי הקטן נרצח באכזריות
ונשארתי רק עם אבא. אבא שהפך לסמרטוט.
הייתי בת תשע ופני כבת תשעים
כי הייתי צריכה להאבק, מאבק על חיים.
הדמעות
"לא נשכח ולא נסלח"!
איך חיים נקטעים סתם כך בלי סיבה?
איך ילדות מאושרת הופכת לתקופה נוראה?
ראיתי הרבה, סבלתי סבל לא אנושי
ראיתי איך אמא נופלת, מתה, לידי.
יותר מאוחר אחי הקטן נרצח באכזריות
ונשארתי רק עם אבא. אבא שהפך לסמרטוט.
הייתי בת תשע ופני כבת תשעים
כי הייתי צריכה להאבק, מאבק על חיים.
הדמעות
1
קטע
נשמה תועה
א' באדר א׳ תשע"א (5.2.2011)
כשהנשמה מיוחדת וגבוהה,
למקומות עמוקים היא מגיעה,
מחפשת את דרכה, מסתובבת אבודה
מסרבת לבקש עזרה.
גופי יודע לשחק בהצגות
כאילו שהכל בסדר, הוא כבר למד לא לקוות.
אחרי התקווה מגיעה אכזבה,
ואז- התרסקות ושבירה.
עמוק עמוק לתהום הוא נופל,
פורש ידיו, נותן לרוח לנשוב על פני המבוהלים
רוצה לא לחשוב על הנפילה, תוהה אם גם אותי אוהבים.
אחרי נפילה- מגיע דיכאון, מרה
למקומות עמוקים היא מגיעה,
מחפשת את דרכה, מסתובבת אבודה
מסרבת לבקש עזרה.
גופי יודע לשחק בהצגות
כאילו שהכל בסדר, הוא כבר למד לא לקוות.
אחרי התקווה מגיעה אכזבה,
ואז- התרסקות ושבירה.
עמוק עמוק לתהום הוא נופל,
פורש ידיו, נותן לרוח לנשוב על פני המבוהלים
רוצה לא לחשוב על הנפילה, תוהה אם גם אותי אוהבים.
אחרי נפילה- מגיע דיכאון, מרה
6
קטע
חברה בסימן שאלה
ז' בשבט תשע"א (12.1.2011)
תני לי לרוץ, כמו עיוורת אחרייך
מה את יודעת? כמה אהבה בי אלייך
שנים חיכיתי לקבל אותך במתנה
והנה סוף סוף, יש לי חברה טובה.
את ה-חברה שלי, המדהימה שלי,
זאת שתמיד מקשיבה ומייעצת לי,
ופתאום את עוזבת, ולצערי אני מגלה
כמה לי בלב את חסרה.
אז אני רצה אחרייך, קוראת לך בייאוש
אבל את מתעלמת, ממשיכה לרוץ
להתרחק ממני, לברוח כמה שיותר
לתת לי הרגשה שה"לבד" חוזר.
מה את יודעת? כמה אהבה בי אלייך
שנים חיכיתי לקבל אותך במתנה
והנה סוף סוף, יש לי חברה טובה.
את ה-חברה שלי, המדהימה שלי,
זאת שתמיד מקשיבה ומייעצת לי,
ופתאום את עוזבת, ולצערי אני מגלה
כמה לי בלב את חסרה.
אז אני רצה אחרייך, קוראת לך בייאוש
אבל את מתעלמת, ממשיכה לרוץ
להתרחק ממני, לברוח כמה שיותר
לתת לי הרגשה שה"לבד" חוזר.
2
שירה
נשארתי אני.
ד' בכסלו תשע"ד (7.11.2013)
ב"ה
כתבתי את שמך על החול
לבדי בין הרבה חברים
מתבוננת בים הכחול,
אולי שמך יימחק עם הגלים.
אני מפוררת את החול בין ידיי
והוא כל כך נעים למגע
ואני שוב חושבת שאסור לי להתגעגע
כשזה היה אני ואתה.
יש הרבה רעש מסביב
אבל אצלי הכל שקט
אין שום דבר בעולם שלי
חוץ מהרעש של הגל שמתנפץ.
האופק חשוך ואין לראות דבר,
רק ירח אחד ומספר כוכבים
מנסים
כתבתי את שמך על החול
לבדי בין הרבה חברים
מתבוננת בים הכחול,
אולי שמך יימחק עם הגלים.
אני מפוררת את החול בין ידיי
והוא כל כך נעים למגע
ואני שוב חושבת שאסור לי להתגעגע
כשזה היה אני ואתה.
יש הרבה רעש מסביב
אבל אצלי הכל שקט
אין שום דבר בעולם שלי
חוץ מהרעש של הגל שמתנפץ.
האופק חשוך ואין לראות דבר,
רק ירח אחד ומספר כוכבים
מנסים
5
קטע
רצה אל המחר
י"ב בתמוז תשע"ג (20.6.2013)
&crarr
ב"ה
סובבתי את פניי אחורה, בעודי בורחת.
ואולי לא הייתי צריכה להסתכל, ואולי לא הייתי צריכה לשמור לי זיכרון.
אבל העיניים שלו הפנטו אותי המבט בהן היה נסתר, ואני רציתי לחדור את
הערפל הזה, אני ניסיתי להבין מה הולך שם בפנים.
כמעט הצלחתי, עד שהים גאה והייתי צריכה ללכת. הזמן שלי הסתיים.
אז התחלתי לרוץ, או שהתחלתי לברוח...
לברוח
ב"ה
סובבתי את פניי אחורה, בעודי בורחת.
ואולי לא הייתי צריכה להסתכל, ואולי לא הייתי צריכה לשמור לי זיכרון.
אבל העיניים שלו הפנטו אותי המבט בהן היה נסתר, ואני רציתי לחדור את
הערפל הזה, אני ניסיתי להבין מה הולך שם בפנים.
כמעט הצלחתי, עד שהים גאה והייתי צריכה ללכת. הזמן שלי הסתיים.
אז התחלתי לרוץ, או שהתחלתי לברוח...
לברוח
3
קטע
ילדה קטנה.
כ"ד בסיוון תשע"ג (2.6.2013)
ב"ה
ילדה קטנה רצה, יחפה
הנוף מטושטש.
אני ילדה קטנה שרצה, לבדה
בורחת מעולם שנהרס.
המילים של כולם וחיוך בעיניים
ואולי זו אכן המציאות
אך הרצון לבכות בוער בי עדיין,
אני מסכה שצוחקת בעליזות.
בתוכי ילדה קטנה, שפחדה
מאיך האגדה תסתיים
היא לא, היא לא האמינה במשאלות
אך חיפשה חלום של כוכב
ילדה קטנה רצה, יחפה
הנוף מטושטש.
אני ילדה קטנה שרצה, לבדה
בורחת מעולם שנהרס.
המילים של כולם וחיוך בעיניים
ואולי זו אכן המציאות
אך הרצון לבכות בוער בי עדיין,
אני מסכה שצוחקת בעליזות.
בתוכי ילדה קטנה, שפחדה
מאיך האגדה תסתיים
היא לא, היא לא האמינה במשאלות
אך חיפשה חלום של כוכב
2
קטע
קפיצת ראש
ד' באדר תשע"ג (14.2.2013)
קפיצת ראש. לתוך המים. בלי בעיה בכלל. פשוט עומדים, מסתכלים על המים וקופצים. אז עשיתי את זה.
המים קרים, וצלולים, ומרעננים... וכשהם נוגעים בראש שלי, ובידיים ובכל הגוף, אני מרגישה מן רעד כזה בפנים. אומרים שמרגישים דברים כאלה כשהגוף מזהה סכנות.
אני בתוך המים, שוכבת על קרקעית הבריכה. למען האמת אין לי בכלל חשק לצאת. העובדה שעוד שנייה אני אמות אם אני לא אנשום כבר לא משנה לי כל כך. מנקודת המבט החדשה
המים קרים, וצלולים, ומרעננים... וכשהם נוגעים בראש שלי, ובידיים ובכל הגוף, אני מרגישה מן רעד כזה בפנים. אומרים שמרגישים דברים כאלה כשהגוף מזהה סכנות.
אני בתוך המים, שוכבת על קרקעית הבריכה. למען האמת אין לי בכלל חשק לצאת. העובדה שעוד שנייה אני אמות אם אני לא אנשום כבר לא משנה לי כל כך. מנקודת המבט החדשה
1
מכתב
השיבני ה' אליך- ואשובה!
ט' בתשרי תשע"ג (25.9.2012)
בעז"ה
אבא.
אני יודעת שטעיתי. ושעם כל דקה אני ממשיכה לטעות. אבל אתה יודע כמה שכואב לי על הטעויות האלה..
אני יודעת שאני לא בסדר. אני יודעת, יודעת!! אבל אתה יודע כמה קשה לתקן..
אלוקים. או בעצם יותר נוח לי לקרוא לך אבא. כן, אני יודעת שאני רק מנסה לתת לעצמי הרגשה שאני שוב קרובה אליך. שאתה שוב לידי, כמו שפעם היית.
אתה יודע? אני לא מאמינה שעזבת אותי. אתה לא עוזב אף אחד
אבא.
אני יודעת שטעיתי. ושעם כל דקה אני ממשיכה לטעות. אבל אתה יודע כמה שכואב לי על הטעויות האלה..
אני יודעת שאני לא בסדר. אני יודעת, יודעת!! אבל אתה יודע כמה קשה לתקן..
אלוקים. או בעצם יותר נוח לי לקרוא לך אבא. כן, אני יודעת שאני רק מנסה לתת לעצמי הרגשה שאני שוב קרובה אליך. שאתה שוב לידי, כמו שפעם היית.
אתה יודע? אני לא מאמינה שעזבת אותי. אתה לא עוזב אף אחד
5
קטע
את שבורה כולך.
י"ז באלול תשע"ב (4.9.2012)
הרגע הזה שאת רוצה לבכות.
לא רק רוצה. שאת מתה לבכות.
כולך דמעות מבפנים, וכלום לא יוצא החוצה.
שומעת את הקולות בראשך. 'תיזהרי.' 'אני מפחדת עלייך.' 'אל תתקרבי לזה.' 'זה מסוכן!'
וכמו תמיד, חשבת שאת חכמה גדולה, הא?!
חשבת. לחשוב לא נכון את יודעת מצויין.
לסבול את התוצאות שאחרי זה... נו, טוב. זה קצת קשה.
זה המילים שחותכות לך את הנשמה, מנפצות כל זכוכית דקה של אימון שהעזת ליצור,
לא רק רוצה. שאת מתה לבכות.
כולך דמעות מבפנים, וכלום לא יוצא החוצה.
שומעת את הקולות בראשך. 'תיזהרי.' 'אני מפחדת עלייך.' 'אל תתקרבי לזה.' 'זה מסוכן!'
וכמו תמיד, חשבת שאת חכמה גדולה, הא?!
חשבת. לחשוב לא נכון את יודעת מצויין.
לסבול את התוצאות שאחרי זה... נו, טוב. זה קצת קשה.
זה המילים שחותכות לך את הנשמה, מנפצות כל זכוכית דקה של אימון שהעזת ליצור,
3
קטע
זיכרונות מודחקים.
א' באלול תשע"ב (19.8.2012)
אתה עושה אותי כל כך מאושרת,
כל כך שמחה, מחייכת,
ואני כמעט לא שמה לב-
שביחד עם זאת
אתה עושה אותי כל כך לא מוכרת,
עושה אותי שונה,
גורם לי להיות אחרת.
אומרים שאם לא שונאים, אוהבים,
ואם לא נלחמים- חברים.
אז אצלנו זה בהחלט המצב
נלחמנו, ונלחמנו בלי הפסק
יום ולילה, בלי מנוחה, רק מלחמה
עד שכוחותיי נחלשו והחלטתי להיכנע.
הגעתי אלייך עם דגל לבן,
והתחננתי
כל כך שמחה, מחייכת,
ואני כמעט לא שמה לב-
שביחד עם זאת
אתה עושה אותי כל כך לא מוכרת,
עושה אותי שונה,
גורם לי להיות אחרת.
אומרים שאם לא שונאים, אוהבים,
ואם לא נלחמים- חברים.
אז אצלנו זה בהחלט המצב
נלחמנו, ונלחמנו בלי הפסק
יום ולילה, בלי מנוחה, רק מלחמה
עד שכוחותיי נחלשו והחלטתי להיכנע.
הגעתי אלייך עם דגל לבן,
והתחננתי
5
קטע
נער- מתבגר- ממוצע
כ"א בתמוז תשע"ב (11.7.2012)
אלה דיבורים, שמתעופפים באוויר
אלה מילים, שמייצגות את הכל
אלה מבטים, שלא אומרים דבר.
זה חיוך על הפנים,
ועוד אחד בתוך עיניים
זה דמעה שמתגלגלת
ובכי קטן.
זה תהליך,
שקורה
במשך הרבה זמן,
הוא לא מרפה.
ואתה לומד לחיות
ולפעמים כשיש ממה, ללמוד
ואתה יודע, להמשיך,
להתגבר
כי זה חלק מהקטע המוזר הזה,
להתבגר.
זה כישרון- שהוא רק שלך
נגינה,
אלה מילים, שמייצגות את הכל
אלה מבטים, שלא אומרים דבר.
זה חיוך על הפנים,
ועוד אחד בתוך עיניים
זה דמעה שמתגלגלת
ובכי קטן.
זה תהליך,
שקורה
במשך הרבה זמן,
הוא לא מרפה.
ואתה לומד לחיות
ולפעמים כשיש ממה, ללמוד
ואתה יודע, להמשיך,
להתגבר
כי זה חלק מהקטע המוזר הזה,
להתבגר.
זה כישרון- שהוא רק שלך
נגינה,
4
שירה
קצת אחרת?
ו' באדר תשע"ב (29.2.2012)
לפעמים כל כך רוצה לסגור את העיניים,
לצלול עמוק עמוק אל תוך המים
להתעלם מהסביבה
אם רק הייתי יכולה
לא לשמוע בעיות
או להציע פתרונות
ולהעלות רעיונות,
לשעשע שפתיים עצובות.
לשקוע בשינה עמוקה ללא חלומות
שינה בלי סיוטים, בלי הפרעות מיותרות
לא לדעת שום דבר
להפוך כבר לסתם עבר
בעולם חשוך וקר...
כשאני אומרת דברים כאלה- כולם עליי מזנקים במהירות
חופרים לי
לצלול עמוק עמוק אל תוך המים
להתעלם מהסביבה
אם רק הייתי יכולה
לא לשמוע בעיות
או להציע פתרונות
ולהעלות רעיונות,
לשעשע שפתיים עצובות.
לשקוע בשינה עמוקה ללא חלומות
שינה בלי סיוטים, בלי הפרעות מיותרות
לא לדעת שום דבר
להפוך כבר לסתם עבר
בעולם חשוך וקר...
כשאני אומרת דברים כאלה- כולם עליי מזנקים במהירות
חופרים לי
5
קטע
תסתכלי ב-פ-נ-י-ם. שם נמצא הדבר האמיתי.
ח' בכסלו תשע"ב (4.12.2011)
למה את מתרשמת מזה?
מבטיחה לך שה לא הדבר האמיתי.
באמת, באמת שזה לא זה..
תביני כבר, זו לא אני!
אני רואה איך את מסתייגת,
צועדת אחורה בזהירות
את מבטי פתאום קולטת
ומתמלאת אי-נעימות.
לא ביקשתי דבר, מבטיחה,
רק משהו קטן וחשוב.
תסתכלי לי בעיניים, בבקשה,
תראי איך ליבי שוב מאוכזב ועצוב.
ניסיתי להסביר לך,
אבל את אטמת אוזניים
רציתי להגיד לך,
אבל את הסבת
מבטיחה לך שה לא הדבר האמיתי.
באמת, באמת שזה לא זה..
תביני כבר, זו לא אני!
אני רואה איך את מסתייגת,
צועדת אחורה בזהירות
את מבטי פתאום קולטת
ומתמלאת אי-נעימות.
לא ביקשתי דבר, מבטיחה,
רק משהו קטן וחשוב.
תסתכלי לי בעיניים, בבקשה,
תראי איך ליבי שוב מאוכזב ועצוב.
ניסיתי להסביר לך,
אבל את אטמת אוזניים
רציתי להגיד לך,
אבל את הסבת
4
קטע
למה את לא מתפללת?
כ"ו בתמוז תשע"א (28.7.2011)
הכיתה דוממת, כל אחת מרוכזת בתפילתה. היא סוגרת את הסידור שלה במבט משועמם ותוהה למה פתחה אותו מלכתחילה. הרי גם כך לא התכוונה להשתמש בו. מזווית העין היא שמה לב שהמורה מעיפה אליה מבט לא מרוצה. אבל בין שזה מוצא חן בעיני המורה או לא, גם היום לא תתפלל. משלבת רגל על רגל ונועצת את עיניה בנקודה נעלמת מעבר לחלון. היא הלבישה לפניה מסכת אדישות סגורה, אך האמת שהייתה מתוחה מאד. עוד כמה דקות ייכנס הרב לכיתה,
9
שירה
גם כשסוער.. הוא לעולמים בשבילי.
כ"ח בניסן תשע"א (2.5.2011)
לכל האבודים בעולם הגדול,
לכל אלה שכבר נמאס להם ליפול..
לפעמים, מחשבות על החיים
עולות, נוגעות לי בחושים,
רואה ורוצה את העולם לשנות
להזיז משהו בלבבות.
מסתכלת על חיי, מתאפקת לא לצעוק
לפעמים נמאס לי, נמאס לשתוק.
צריך לשאול את הלב, לפתוח את העיניים!
אם נדע להסתכל יהיה קל שבעתיים.
מלא אנשים, רואה איך גם בלעדיי החיים זורמים,
אובדת בהמון, תלויה בגלים.
מתנודדת,
לכל אלה שכבר נמאס להם ליפול..
לפעמים, מחשבות על החיים
עולות, נוגעות לי בחושים,
רואה ורוצה את העולם לשנות
להזיז משהו בלבבות.
מסתכלת על חיי, מתאפקת לא לצעוק
לפעמים נמאס לי, נמאס לשתוק.
צריך לשאול את הלב, לפתוח את העיניים!
אם נדע להסתכל יהיה קל שבעתיים.
מלא אנשים, רואה איך גם בלעדיי החיים זורמים,
אובדת בהמון, תלויה בגלים.
מתנודדת,
6
קטע
תגידי כבר.. אני מחכה למילה שלך!!
כ"ו באדר א׳ תשע"א (2.3.2011)
תאמרי לי משהו.
תתנצלי. איכשהוא.
תבקשי ממני סליחה,
תצטערי. תני אהבה.
תרמזי לפחות, בשבילי
תודי שאף פעם לא היית באמת שלי.
אני מבקשת מילה.
אחת! יחידה! פשוטה!
מילה שפשוט אומרים. סליחה.
ואת יודעת על מה!!
על הצביעות שלך ועל התנהגותך,
על פגיעותייך ועל הפעלת כוחך.
יקירתי.. זה לא יכול להימשך,
נמאס לי, לא באלי, הפעילי את מוחך.
תתנצלי. איכשהוא.
תבקשי ממני סליחה,
תצטערי. תני אהבה.
תרמזי לפחות, בשבילי
תודי שאף פעם לא היית באמת שלי.
אני מבקשת מילה.
אחת! יחידה! פשוטה!
מילה שפשוט אומרים. סליחה.
ואת יודעת על מה!!
על הצביעות שלך ועל התנהגותך,
על פגיעותייך ועל הפעלת כוחך.
יקירתי.. זה לא יכול להימשך,
נמאס לי, לא באלי, הפעילי את מוחך.
4
קטע
אמא שכזאת
א' באדר א׳ תשע"א (5.2.2011)
מוקדש לאימי היקרה באהבה!!
אני לא יודעת מה איתי
השקעתי בי המון, מיום היוולדי
לא ידעתי להודות לך, האחראית לקיומי.
תככים ומריבות איתך היו מנהג קבוע,
במילה אחת- הייתי אוהבת להרוס לך ת'שבוע.
מה שביקשתי הייתי רגילה לקבל,
לא ידעתי להכין לעצמי- והשירות הפך לממכר.
לאט לאט גדלתי, נערה ניצבת לפנייך
בוגרת מכל הבחינות- חוץ מהערכתי אלייך.
בעוד חברותי כבר יודעות להכין
אני לא יודעת מה איתי
השקעתי בי המון, מיום היוולדי
לא ידעתי להודות לך, האחראית לקיומי.
תככים ומריבות איתך היו מנהג קבוע,
במילה אחת- הייתי אוהבת להרוס לך ת'שבוע.
מה שביקשתי הייתי רגילה לקבל,
לא ידעתי להכין לעצמי- והשירות הפך לממכר.
לאט לאט גדלתי, נערה ניצבת לפנייך
בוגרת מכל הבחינות- חוץ מהערכתי אלייך.
בעוד חברותי כבר יודעות להכין
4
קטע
עיניים זועקות
ט' בטבת תשע"א (16.12.2010)
מבולבלת, לא יודעת לאן לפנות
היצר הזה שמשחק בי כמו עם שוט
מצליף ואז מפסיק, שארגיש את הכאב
אולי שאחשוב שהנה הנה הוא עוזב
ואז הוא חוזר במלא העוצמה
נותן לי מכה, ועוד מכה
לא מקשיב לבקשות
מתעלם מהתחינות
משחק בי כמו בתיאטרון
ולי נדמה שאני על סף האבדון
היצור הזה, הנורא הזה
הוא כזה אכזרי, כי תמיד הוא קולע
אל הלב המסכן שמדמם, פצוע
עוד חץ הוא שולח ופוגע במטרה
והלב
היצר הזה שמשחק בי כמו עם שוט
מצליף ואז מפסיק, שארגיש את הכאב
אולי שאחשוב שהנה הנה הוא עוזב
ואז הוא חוזר במלא העוצמה
נותן לי מכה, ועוד מכה
לא מקשיב לבקשות
מתעלם מהתחינות
משחק בי כמו בתיאטרון
ולי נדמה שאני על סף האבדון
היצור הזה, הנורא הזה
הוא כזה אכזרי, כי תמיד הוא קולע
אל הלב המסכן שמדמם, פצוע
עוד חץ הוא שולח ופוגע במטרה
והלב
7
רוש לילה.
אשמח אם תיכנסו לכרטיס האישי שלי בפסיפס ותקראו,
זה באמת ממש משמח אותי שעוד אנשים נהנים ממה שאני כותבת .
(אלוהים- מוקי)
"אתה האדמה, אתה החיים
אתה הבריאה, אתה השנים
אתה האהבה חסרת הפנים
אתה בשנאה ובעין הממשות,
אתה בקנאה ובחוסר ודאות,
באפסות ההיות, ריקנות הימים
כשאני נושם, כשאני נוגע,
פוקח עיניים, מביט ויודע
שומע אמת נקיה ממילים
אני מכיר אותך, אלוהים..
אנלא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח..
באבק הדרכים, בפרוץ הסערה
בנפול השמיים, בשתיקה הגדולה
באותם געגועים, לאיזה ארץ רחוקה
(אני רואה אותך)
מאחורי האין סוף, ומעבר לפינה
בקיום החלוף שרובו המתנה,
במכת האגרוף של אובדן האמונה,
בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה,
בנטייה להתמכרות ובבדידות של השגרה,
בהזדמנות הקרובה, באפשרות להמראה
אני מכיר אותך.. אלוהים
אנלא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח..
מה אדם יותר, גוף או נשמה?
הרי אין אף אחד שנקי מאשמה
אמלט על נפשי ממדבר השממה
אלי אור, אלי דממה
כשאני נושם, כשאני נוגע
פוקח עיניים, מביט ויודע
שומע אמת נקיה ממילים,
אני מכיר אותך.. אלוהים..
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
קטע
חזרתי הביתה.
ז' בטבת תשע"ג (20.12.2012)
ב"ה
לנשמתי היקרה,
אני יודעת שזה כבר הפך להיות נדוש- לכתוב מכתב לנשמה, אבל משהו בי זועק ומהדהד. אולי הקול שלך. אולי קול אחר.
מצטערת שהלכתי, אבל זה כבר לא חשוב, כי הגיע הזמן לחזור.
כשאני עומדת מולך,
אני עצמי,
בלי מסכות ושקרים,
אני לבדי-
אפילו לא יכולה
להרים את מבטי,
לנעוץ בך את עיניי
ולדבר איתך.
אני כל כך נבוכה,
לכל כך הרבה זמן
נטשתי
לנשמתי היקרה,
אני יודעת שזה כבר הפך להיות נדוש- לכתוב מכתב לנשמה, אבל משהו בי זועק ומהדהד. אולי הקול שלך. אולי קול אחר.
מצטערת שהלכתי, אבל זה כבר לא חשוב, כי הגיע הזמן לחזור.
כשאני עומדת מולך,
אני עצמי,
בלי מסכות ושקרים,
אני לבדי-
אפילו לא יכולה
להרים את מבטי,
לנעוץ בך את עיניי
ולדבר איתך.
אני כל כך נבוכה,
לכל כך הרבה זמן
נטשתי
4
קטע
לברוח- הלאה... הלאה.
ז' בחשוון תשע"ג (23.10.2012)
הלאה, הלאה.
אני צפה על פני הגלים,
נישאת רחוק משם, הלאה-
רחוק מהחוף, רחוק מכולם
אולי רק מנסה לברוח מהעולם.
המציאות רודפת,
לאן שלא אלך-
היא איתי נשארת
מאיימת, תובעת אמת
ואני נאבדת,
מחפשת אותה, את עצמי
ועוד קצת תקווה-
בתוך סבך שקרים.
הנה, הגלים נושאים אותי,
לאן שהם שטים...
זה לא משנה,
העיקר לברוח
מהכל.
העיקר לברוח,
את כל
אני צפה על פני הגלים,
נישאת רחוק משם, הלאה-
רחוק מהחוף, רחוק מכולם
אולי רק מנסה לברוח מהעולם.
המציאות רודפת,
לאן שלא אלך-
היא איתי נשארת
מאיימת, תובעת אמת
ואני נאבדת,
מחפשת אותה, את עצמי
ועוד קצת תקווה-
בתוך סבך שקרים.
הנה, הגלים נושאים אותי,
לאן שהם שטים...
זה לא משנה,
העיקר לברוח
מהכל.
העיקר לברוח,
את כל
6
קטע
זה לשנוא את הכל.
י"ז באלול תשע"ב (4.9.2012)
ב"ה
פעם, זו הייתה השאלה, איפה אבא שלי? לאן הוא נעלם? אבא, אני מחפשת אותך..
היום זאת השאלה, איפה אני? לאיפה הגעתי? לאיפה נעלמתי? נשמתי, איך שכחתי ממך?
עומדת מול המראה ושואלת את עצמי, הודיה, מה זה להידרדר בשבילך?
והדמות במראה, שאין לי מושג מה היא- אני הישנה אולי? לוחשת לי: "את יודעת את התשובה, הודיה. עמוק עמוק בליבך את יודעת."
וזה הדמעה שבאה כי כבר נמאס לבכות על הכל ולא
פעם, זו הייתה השאלה, איפה אבא שלי? לאן הוא נעלם? אבא, אני מחפשת אותך..
היום זאת השאלה, איפה אני? לאיפה הגעתי? לאיפה נעלמתי? נשמתי, איך שכחתי ממך?
עומדת מול המראה ושואלת את עצמי, הודיה, מה זה להידרדר בשבילך?
והדמות במראה, שאין לי מושג מה היא- אני הישנה אולי? לוחשת לי: "את יודעת את התשובה, הודיה. עמוק עמוק בליבך את יודעת."
וזה הדמעה שבאה כי כבר נמאס לבכות על הכל ולא
2
קטע
אבא?! תשמור עליי! בבקשה!
א' באלול תשע"ב (19.8.2012)
כל כך הרבה שקרים,
כל כך הרבה טעויות
כל כך הרבה מילים,
שבלי מחשבה נזרקות
לאוויר, לריק, לעולם
לכל מה שקורה,
לכל מה שקיים.
כל כך הרבה מחשבות,
סחרורים,
דאגות,
מתחילה בקטן
ולא יודעת לגמור.
כבר לא שמה לב למצב,
חברות פה ושם זורקות מילה..
וכל כך לא מבינה אותן.
יכול להיות,
שהשינוי כל כך גדול?
אני מרגישה שונה,
מרגישה אחרת
מרגישה
כל כך הרבה טעויות
כל כך הרבה מילים,
שבלי מחשבה נזרקות
לאוויר, לריק, לעולם
לכל מה שקורה,
לכל מה שקיים.
כל כך הרבה מחשבות,
סחרורים,
דאגות,
מתחילה בקטן
ולא יודעת לגמור.
כבר לא שמה לב למצב,
חברות פה ושם זורקות מילה..
וכל כך לא מבינה אותן.
יכול להיות,
שהשינוי כל כך גדול?
אני מרגישה שונה,
מרגישה אחרת
מרגישה
3
קטע
ספר לי, למה?
י"א בסיוון תשע"ב (1.6.2012)
ספר לי, למה העולם שבראת כל כך מסובך
כל צעד כאן קדימה, אחורה, או לצד- מחושב
עולם נתון בערפל, בחשכה, מכושף
ובתוכו עליי אתה מצווה
להדליק נר ולהפיץ את האור לכולם.
אבל הנר כבר לא בחנויות,
אז צריך להכין
ובאמת- מזמן לא ראיתי פה גפרורים,
והמלאי אזל גם במפעלים.
ספר לי, אלוקים, למה הדרך שלי כל כך קשה ומייגעת
למה אני מוצאת את עצמי שוב ושוב נופלת?
משתדלת להבין,
כל צעד כאן קדימה, אחורה, או לצד- מחושב
עולם נתון בערפל, בחשכה, מכושף
ובתוכו עליי אתה מצווה
להדליק נר ולהפיץ את האור לכולם.
אבל הנר כבר לא בחנויות,
אז צריך להכין
ובאמת- מזמן לא ראיתי פה גפרורים,
והמלאי אזל גם במפעלים.
ספר לי, אלוקים, למה הדרך שלי כל כך קשה ומייגעת
למה אני מוצאת את עצמי שוב ושוב נופלת?
משתדלת להבין,
6
קטע
אני לא אוהבת קלישאות, אבל ...
כ"ט בטבת תשע"ב (24.1.2012)
איך זה כואב.
שהרוגע פתאום עוזב.
הרחקתי את הלב.
עכשיו הוא כבר יודע.
....
לחשוב שזו אני שטעיתי.
שבגללי הלב שבור.
בסוף רק נזק לעצמי עשיתי-
הלב הזה הוא שלי, הדואב והחבול.
אני לא אוהבת קלישאות.
וגם לא פתגמים.
הם מציירים שהכל ורוד,
אפילו שהחיים יכולים להיות שחורים.
אבל 'לב שבור' זה לא סתם משפט.
זה אמיתי.
הלוואי שזה לא היה ברור בצורה חדה כל כך,
אבל
שהרוגע פתאום עוזב.
הרחקתי את הלב.
עכשיו הוא כבר יודע.
....
לחשוב שזו אני שטעיתי.
שבגללי הלב שבור.
בסוף רק נזק לעצמי עשיתי-
הלב הזה הוא שלי, הדואב והחבול.
אני לא אוהבת קלישאות.
וגם לא פתגמים.
הם מציירים שהכל ורוד,
אפילו שהחיים יכולים להיות שחורים.
אבל 'לב שבור' זה לא סתם משפט.
זה אמיתי.
הלוואי שזה לא היה ברור בצורה חדה כל כך,
אבל
1
קטע
תשמור את העיניים שלך אצלך!
ב' בכסלו תשע"ב (28.11.2011)
זה כמובן לא מופנה לבנים הדתיים, אני לא מאשימה אותכם, אייין עליכם צדיקייים!
כתבתי את זה בשביל כל אלה שלא מתביישים לנעוץ בבנות עיניים כאילו אנחנו בובות בחלון ראווה.
מה אתה מסתכל?
אני נראית לך סרט?
בטח אתה מתלבט ושואל
אם אני אחת שזורמת.
תוריד את העיניים שלך,
אני לא מוצג לראווה!
איך שאתה מסתכל ככה, בלי בושה
כאילו אני איזה צעצוע. אולי בובה.
אתה מתקרב בחיוך מזמין,
בטח
כתבתי את זה בשביל כל אלה שלא מתביישים לנעוץ בבנות עיניים כאילו אנחנו בובות בחלון ראווה.
מה אתה מסתכל?
אני נראית לך סרט?
בטח אתה מתלבט ושואל
אם אני אחת שזורמת.
תוריד את העיניים שלך,
אני לא מוצג לראווה!
איך שאתה מסתכל ככה, בלי בושה
כאילו אני איזה צעצוע. אולי בובה.
אתה מתקרב בחיוך מזמין,
בטח
8
קטע
שונות אבל אוהבות
י' באייר תשע"א (14.5.2011)
את חרדית, אני דתיה לאומית
את כ"כ מקפידה, ואני? פתוחה להביט.
יש לך את העולם שלך ואת רק בו, את מסתפקת
ואני מתעניינת בכל העולמות, כל הזמן שואלת.
את שומרת על נפשך, שלא תינזק
ואני בחפיף, לא ממהרת להתנתק.
יש לנו את הדעות הכי שונות בעולם
ולחשוב שאלייך נקשרתי מכולם..
למדנו לאהוב ולהעריך אחת את השנייה,
למרות שכל אחת מהשניה כל כך שונה!
לא הפריע
3
שירה
היא לא יודעת!! כלום!
ט"ז בניסן תשע"א (20.4.2011)
היא רגילה שכולן רודפות אחריה,
ולא מכירה את עצמה עצבנית ופגועה.
היא רגילה שכולן רוצות את חברתה,
לא אכפת לה מזו שבצד עומדת, דחויה.
אני מסתכלת עליה מהצד, מתבוננת.
שואלת את עצמי מדוע אינה חושבת.
אולי כדי להבין היא צריכה להתנסות ולהרגיש
אולי אזעקה בליבה לא פועלת, מצפונה לא מרעיש.
לעולם לא אוכל לדעת, כי תמיד זכרתי את ההרגשה
של בצד לשבת, בודדה ובוכה.
5
קטע
קשה הדרך למעלה
כ' באדר א׳ תשע"א (24.2.2011)
רוצה, כל כך רוצה, להתחבר ולבקש
ומולי, מאיים, ממתין לו מוקש.
רוצה להתחנן, לדבר, לאהוב, לשתף, לשמוע
רוצה עזרה כאשר עומד מולי רוע.
מנסה, שוב ושוב מנסה להתעלות,
אבל מסתבר שקשה היא הדרך, מסובך לעלות.
כולם מבקשים, מכריחים להתחבר
חושבים שהם בשבילי שעון מעורר.
זמן התפילה, כולן שקועות בסידורן,
ורק אני לא מתפללת, מרגישה כמו ילדה בגן.
3
קטע
.
כ"ה בשבט תשע"א (30.1.2011)
ניסיתי למחוק את היצירה הזאת, אבל לא הצלחתי. אז אני חושבת שזה יישאר ככה, עד שזה יימחק מתי שהוא (:
6
קטע
הנצחה לפיגוע במעלות..
י"ב בתמוז תש"ע (24.6.2010)
נכתב על הפיגוע שאירע במעלות לפני 30 שנה בערך. מחבלים חדרו לעיר, הרגו משפחה, ואז המשיכו לבית הספר 'נתיב מאיר', שם חיכו להם תלמידים מצפת שהיו באותו זמן בטיול שנתי. המחבלים לקחו אותם בשבי והיה שם בלאגן. 22 בערך תלמידים נהרגו.
הקטע הזה מוקדש בכאב לכל אותם תלמידים שיצאו מאושרים לטיול ולעולם לא חזרו הביתה.
"...אני נכנסת לחדר ההנצחה. נזכרת בסיפורים של הניצולים. מתבוננת בשמות החקוקים, בתעודות
הקטע הזה מוקדש בכאב לכל אותם תלמידים שיצאו מאושרים לטיול ולעולם לא חזרו הביתה.
"...אני נכנסת לחדר ההנצחה. נזכרת בסיפורים של הניצולים. מתבוננת בשמות החקוקים, בתעודות
5