יצירות של מאמין בן מאמין

ביצוע ועיבוד: תנחשו מי...

סיפר 'הנקמה' חוזר ובגדול!...
לקראת סדר פסח החלטתי לנבור במסמכים ישנים שלי באתר אשר לא נגעתי בהם כבר שנים והחלטתי לנסות לחדש אותם.. חודש אביב הוא זמן להתחדשות, גם באתר הזה...
אני לא מבטיח שהפרק הבא יבוא בקרוב אבל נראה..

הפרקים הקודמים

זאב יצא מבית החולים ונסע לכיוון ביתו. הוא כמעט ולא היה מרוכז בנסיעה.
המחשבות על מצבה של אשתו לא הרפה ממנו. אמנם הרופאים אמרו שהפגיעה לא

לחן וביצע: נו מי זה כבר יכול להיות...

שיתוף פעולה של כמה יוצרים באתר כסקיצה לניסיון לפרויקט ישן של הוצאת דיסק משותף של יוצרי שירה ומוזיקה..

לחן שירה וגיטרה: אוריאל=]
מילים: אליהו בן דוד (המרקד)
פסנתר: אני

ויהי ממחרת האש והגפרית
עת בוקר שוב חלף, ניזון משארית
וגשם מטפטף סמוך להר חורב
כותב אני לכם מכתב אוהב

עצמו את עיניכם, הקשיבו לקולות
אל תעצרו כעת את זרם הדמעות
קרוב אבל רחוק, רחוק

לחן וביצוע: אני
אני יודע שהשירה בכלל לא משו... אבל לא מצאתי זמר אחר שישיר במקומי... תנסו להתרכז בעיקר בלחן ובעיבוד.
מקווה שתשרדו את זה... :)

לחן וביצוע: אני
סקסופון/חצוצרה: האורגן שלי

היצירה נקראת על שם המקצב שלה, שהוא שבע שמיניות.

ביצוע ועיבוד: אנוכי

הקלטה של כמה ערוצים באורגן

יושב על שפת הים, מביט אל הגלים.
רואה אותם מתנפצים אל מול עיניי, נעלמים ונבלעים להם עם המים הקוצפים והגועשים.
כך גם תקוותיי, הלכו והתנפצו להן בבת אחת. כל חלומותיי נגוזו ונעלמו כלא היו, ונותרו רק רגשות האשמה.
לוקח אבן אחר אבן ומשליך אותן אל הים. מביט בהם יוצרות מעגלים מעגלים מסביבן.
בתוכי גם נוצרו מעגלים של רגשות. ים של רגשות סוער בקירבי.
רציתי למחוק את אותם רגשות, להשליך אותם אל

הוא זועק בכל כוחו,
קורע את הדממה.
צעקה מרקיעה שחקים,
בוקעת רקיעים.

מתחנן הוא בכל ליבו
שמישהו ישמע אותו,
יקשיב לקול תפילתו.

אך איש אינו שת ליבו אליו
כולם עסוקים בשגרת החיים,
כאילו כלום לא קרה.

אך הוא ממשיך לזעוק,
אינו מתאייש
אולי בכל זאת משהו יחדור פנימה,
ייכנס עמוק בלב.

הצעקה הופכת לבכי שקט, ארוך ועדין.
המסוגל להמיס

לחיות את העבר,
אך לא להיות שקוע.
להיות מחובר,
אבל לא נטוע.
 
ללמוד מהאבות,
ומגדולי האומה.
להתחבר לארץ,
לעם ולאדמה.
 
להביט קדימה,
אל האופק הרחוק.
לחשוב על העתיד,
אך את העבר לא למחוק.
 
להפיק לקחים,
ללמוד מכל טעות.
להתחיל מחדש,
חיים עם משמעות.
 
להנחיל את מורשת האבות,
לדורות הבאים.
להראות את גדולת הבורא,
גם לכל

חושך. חושך מצרים.קור אימים שורר בחוץ.
רק יללות הרוח השורקת נשמעו בכפור החשוך הזה.
אני עומד שם רועד כולי.
מפחד.
הגשם יורד. הפחד עולה.
הגשם הולך ומתחזק. ופעימות ליבי מתחזקות גם הן. הולכות וגוברות.
נוקשות בי בעצמה, כטיפות הגשם הניתכות ארצה בחזקה.
ופתאום קול רעם אדיר נשמע.
לאחריו דממה. שתיקה רועמת.

הגשם פסק. הרוחות נדמו.
אך הצינה עדיין חודרת לעצמותיי. מקפיאה

יושב על הסלע, מקשיב לשקט שמסביבי.
רק קול ציוץ הציפורים ואוושת העלים הפרו את הדממה.
אני כאן לבד. עם עצמי. עם המחשבות שלי.

מביט מעלה אל השמים התכולים כאילו מנסה לגלות סימן כלשהו שאכן יש שם מישהו למעלה במרחבים האדירים הללו, שצופה בי ברגע זה, ומקשיב לרחשי ליבי, הנשפכים לפניו כתפילה חרישית, זועקת, דוממת.
למרבה האירוניה, צמרות עצי היער הגבוהים, הסבוכים, הסתירו מעיני חלקים מהשמים, ורק

אבא, מעודי לא זכיתי לפגוש בך פנים בפנים.
מעולם לא ראיתי אותך, מעולם אפילו לא שמעתי את קולך.
אני יודע שבלעדיך לא הייתי פה, שבזכותך הגעתי לעולם.
אני כל כך רוצה להודות לך על זה,
אבל ממש קשה לי. אינני יודע היכן אתה.
אבא, למה אתה מתחבא לי?

אני כותב לך מכתב זה בתקווה לקבל תשובה בחזרה, כדי שאדע לפחות שאתה קיים.
מצפה לשמוע ממך בקרוב.
בנך.

(נכתב במהלך סדנה לכתיבה יוצרת שמתקיימת בישיבת ההסדר חולון)

לחן ופסנתר: אני

קלרינט: איתמר פרקש

חצוצרה: אלעזר כהן

עוד: אלדד כץ

קלידים: הרב מוטי הרשקופ

את היצירה הזאת הלחנתי לפני שלוש שנים בערך קצת לפני פסח בהשראה של שיעבוד מצריים והגלות. (אז קראתי לה 'עבדות'.) זה המקור. http://www.inn.co.il/Mosaic/lmf_read.aspx/4342
עם הזמן קצת פיתחתי אותה והוספתי לה דברים חדשים. http://www.inn.co.il/Mosaic/lmf_read.aspx/18644

יצירה שהעליתי פה בעבר אך הפעם היא באיכות יותר טובה וגם יש הוספות ושיפורים ליצירה.

ההקלטה היא ממכשיר של מישו שמקליט לאולפן שיש לו, זה בקונצרט של המורה שלי לפסנתר וגם אני ניגנתי קצת. זה פסנתר כנף.

זה השם שנתתי ליצירה. לא משהו מפוצץ כמו ´גלי הים´ או ´רוגע´ (זה חלק מהשמות שחשבתי לתת ליצירה) אבל בסוף זה השם שבחרתי.. בכל אופן אני מקווה שתהנו (למי שיטרח להאזין...)

אפשר לקרוא לזה פריוקט ר"ח שלי.

שדרוג ליצירה שהעליתי בעבר לאתר http://www.inn.co.il/Mosaic/lmf_read.aspx/10927

לחן וביצוע: אנוכי

לחן לשיר שכבר העליתי בעבר לאתר. בצירוף אקורדים!
20130224013910.doc

לא תמיד הכל שחור,
לפעמים יש גם אפור.
אך תמיד צריך לזכור,
בכל דבר לראות את האור.

וגם אם לפעמים יש אכזבה,
צריך לקבל הכל באהבה.
להסתכל תמיד בעין טובה,
ואז תראה שהכל יתהפך לטובה.

אל תשכח אף פעם
שתמיד יש בורא לעולם.
שתמיד משגיח מעל,
וגם אם לך זה לא נראה כלל.
אז תאמין

20130210055430.mid
לחן וביצוע: אנוכי


יש כאן שתי גרסאות ליצירה. הגרסה היא נגינה חיה של בלבד, ואילו הגרסה השנייה נכתבה לכמה כלים בתוכנה לכתיבת תווים.
תהנו!

מוקדש לכל אלה שיתגייסו והתגייסו בימים הקרובים.
ואני מרשה להקדיש את זה גם לעצמי לרגל הגיוס הקרוב שלי ביום ראשון.
20120314160431.wav

כנראה זו היצירה האחרונה שאני יעלה עוד השנה...

(מרץ 12 עד מתי?!)

לחן וביצוע: אנוכי הקט..

יצירת בלוז מקורית.

הוא היה שחור משחור.אי אפשר היה להבחין בתווי פניו כלל.
עיניו לא נראו בחושך הכהה. פיו הסתתר במעמקי האפלה. מבטו היה קפוא ומפחיד.
הסתכלתי עליו במבט מאובן, והוא החזיר לי מבט מפחיד.
עמדתי קפוא על מקומי מבלי יכולת לזוז, הייתי משותק מפחד.
רציתי לברוח, לנוס מפניו, אך ליבי בגד בי, רגליי נשארו נטועות בקרקע.
החלטתי שאני חייב להתעשת, אני לא ייתן לו לנצח אותי.
ניתקתי רגליי מן הקרקע, והתחלתי

קלידים: אני

חליל: איתמר לוי

איה בני, מחמד ליבי, אשר גידלתיו בעמל כפיי?
איכה הבן אשר הלך בדרכי אביו ושמע בקול אימו?

בני, מדוע הלכת מאיתנו, משאיר אותנו לבד,
מכונסים בצער וביגון שעוטף אותנו?
היכן אתה, ילדי יקירי, אהוב ליבי?
את כל חיי השקעתי בך, אתה כל עולמי.
היכן הוא אותו הילד, שתמיד ידע לטעת בנו שמחת חיים, גם ברגעים הקשים?
להיכן נעלם הנער שתמיד גרם נחת רוח להוריו?
ילדי, אתה בני יחידי.
אינך

אולי זה קצת מאוחר מידי בשביל פרויקט פסח אבל אין לי סבלנות לחכות על לפסח של שנה הבאה... אם אני לא אשכח את זה עד אז... בכל אופן ההקלטה היא אמורה להיות חלק מפס קול לסרט שאחותי עושה על סבא שלי שהוא ניצול שואה (הוא גם הוציא ספר) בתור פרויקט שהיא צריכה להגיש והיא ביקשה ממני לעשות לה מוזיקה לסרט. הסצינה היא שסבא שלי מספר על ליל הסדר בסיביר או במחנה כלשהו כבר לא ממש זוכר... אולי אני יעלה עוד איזה קטע שאני

לא תמיד הכל שחור,
לפעמים יש גם אפור.
אך תמיד צריך לזכור,
בכל דבר לראות את האור.

וגם אם לפעמים יש אכזבה,
צריך לקבל הכל באהבה.
להסתכל תמיד בעין טובה,
ואז תראה שהכל יתהפך לטובה.

אל תשכח אף פעם
שתמיד יש בורא לעולם.
שתמיד משגיח מעל,
וגם אם לך זה לא נראה כלל.
אז תאמין ותשמח,
שהכל מאיתו יתברך.

גם לפעמים כשרע לך,
אתה צריך להיות בשמחה.
כי היסורים מכפרים,
ואת גופך הם מטהרים.

ואז תראה שהכל יסתדר,
כי אלוקים עליך שומר.
גם לפעמים כשקשה לך,
הוא תמיד נמצא איתך.
גם אם אתה לא יודע את התשובה,
אז תאמין שהכל לטובה.

כעיקרון יש לי גם לחן וביצוע לשיר הזה רק שמשום אני לא מצליח לעלות את הקובץ.. ובין כל בית לבית יש פזמון 'כל מה שעושה ה' הכל לטובה'.

בחדרי אני יושב
על עצמי אני חושב,
פותח את יומני וכותב,
כל מה שמצטבר אצלי בלב.

שונא וגם אוהב,
שמח ומתאכזב
מעריך אבל מתעב,
אושר מעורבב בכאב.


ליבי אכול ספקות,
כל כולי דאגה וחרדות,
מחשבות ותהיות,
ייסורים והתלבטויות.

לא מצליח לכתוב,
על כל הרוע והטוב,
על המרגוע והמכאוב,
שיוצרים אצלי רגש רחוק קרוב.


סוגר

לכל מי שחיכה להמשך... (וגם למי שלא..) מצטער על ההפסקה המאד ארוכה.. תקופת לחץ של בגרויות...
ב"ה ש(כמעט) סיימתי עם זה... יש פה את הפרקים הקודמים. למי שכבר הספיק לשכוח.. 20100801095539.doc

מתן השתרע על מיטתו בפישוק איברים בחדרו במלון. הוא היה מלא סיפוק על היום המהנה שחווה.
הוא ראה המון דברים שלעולם לא ראה קודם, גם למד המון דברים חדשים.
הנה הוא רואה עולם סופסוף. בישיבה הוא הרגיש

שתי עיבודים לשיר מה נשתנה. הראשון הוא עיבוד רגיל די קלאסי שבעז"ה אמור להיות בסרט של אחותי.
העיבוד השני הוא עיבוד ג'אז שרובו אילתור ולכן זו התוצאה... אחותי שאני יעשה לה את השיר גם בווראציה שמחה כמובן שזה לא יהיה בסרט... מקווה שתיהנו למרות שפסח כבר עבר...

20100502140055.wma


(לעורכים: האם יש אפשרות להעביר את זה לפרויקט פסח? או שזה כבר לא רלוונטי...)

הקטע הוא בעצם דבר תורה שאני חשבתי עליו בצורת סיפור קצת הומריסטי. התלבטתי בהתחלה באיזה קטגוריה לשייך את זה, לבסוף החלטתי שהעיקר פה הוא הדבר תורה והסיפור הוא רק לתת צבע וחיות לד"ת ושזה יהיה יוצר מעניין וכיף לקרוא כי אני יודע שאולי חלק מהאנשים פה לא יקראו את זה אם זה יהיה כתוב כמו דבר תורה, אולי זה קצת כבד בשבליהם. ואני די מבין אותם..


ביקשו מלאכי השרת לומר שירה
גבי ומיקי דפקו בכבוד

לחן וביצוע: אני

מצטער על ההקלטה הלא הכי המהוקצעת ומושלמת. אבל אולי בעז"ה בלנ"ד בהמשך אני יעלה ביצוע יותר טוב. כשיהיה לי זמן להקליט...

אני מקווה שהכותרת לא חרושה... התלבטתי אולי לקרוא לזה אולי 'רגע לפני...' אבל גם את זה אולי כבר יש.
זה בירדנית. אחלה של מקום. מומלץ בחום!

זהו בעצם ניגון שהלחנתי. התיישבתי על יד הפסנתר והתחלתי לנגן. ניסיתי אפילו לשלב בסוף קצת גא'ז, וזה מה שיצא.


קישור לרקע יותר מפורט על הניגון המאולתר. Forum/Forum.aspx/f17

20130603022746.wav

היצירה הזאת התחילה מתרגיל ג'אז שפעם המורה שלי לפסנתר נתן לי באחד השיעורים. אני המשכתי אותו ופיתחתי אותו ליצירה.

לחן וביצוע: אני
(הסקסופון זה צליל מהאורגן)
20130110222254.wav

בהשפעת מזג האוויר...

היצרה נקראת כך כי באמת ניגנתי אותה בזרימה.. פשוט נתתי לאצבעות לזרום על הקלידים.. אפשר לקרוא לזה אלתור חופשי.

התשובה היא כן!

מעניין מה בטהובן היה אומר על זה..

20111113223639.mp3

לחן וביצוע: אנוכי (עפר ואפר..)

לעילוי נשמת ר' שלמה קרליבך ז"ל

פסנתר: אנוכי.. (אפר ואפר)
חליל צד: איתמר לוי

הנה הוא כאן, ממש כאן, לידנו, קרוב אלינו יותר מתמיד.
בא אלינו במיוחד, כביכול יורד הוא מגדולתו, ממעלתו.
משפיל את כבודו והודו כדי להגיע אלינו, המון העם הפשוטים והבזויים.

הוא איננו בא עם כל פמלייתו ומלוויו.
התזמורת אינה מנגנת לפניו
ושטיח אדום לא נפרס לרגליו.

הוא כאן לבדו, ללא שום תפאורה חיצונית.
נמצא הוא בשדה הפתוח, בלי שום מחיצות כלל.

הוא אינו הגיע בקול

היום הנורא מכל הגיע.
באים לגרש אותי מכאן. להוציא אותי מפה בכח.
רוצים לנתק אותי באכזריות מהסביבה הטבעית שלי, מהמקום בו נולדתי וגדלתי כל חיי.
מהמשפחה שלי, מהחברות שלי, מאחיי ואחיותיי, מכל האנשים הקרובים אלי.
רוצים לעקור אותי מהשורש שלי. מהנשמה שלי.
מנסים לקרוע אותי מגופי.
למה כל זה מגיע לי?!
מה כבר עשיתי ובמה חטאתי שעלי להיפרד בצורה כה נוראית מחברותיי?!
אם אפשר לקרוא

הכל חשוך מסביבי. קר לי.
הצינה חודרת לגופי ומקפיאה את מחשבותיי.
ליבי נאטם, עיני נסתתמו. והמח התרוקן ממחשבות.
לא מבין מה קורה לי.
ופתאום אש אדירה פורצת מהתהום, עוטפת את כל גופי, חודרת אל תוך נימי נשמתי.
והמחשבות גם הן התפרצו, געו וצפו מאליהן ביתר עוז, מתפשטות בראשי כאש קוצים.
וליבי האטום הפשיר מקיפאונו. הרגש הקר נמס מחום האש הלוהטת אצלי פנימה.
והמח התעורר גם הוא ושב לחיים.
ואני

פיתויים, שיכנועים, הסברים ותירוצים.
המאבק הזה לא ייגמר לעולם.
תמיד בהתחלה נראה שאני הוא המנצח, אבל אח"כ אתה גובר עלי ומפיל אותי קשות. והגלגל חוזר.
האבסורד הוא שאתה חלק ממני, ולכן אין לי מושג איך אני אמור לנצח את עצמי, והאם זה בכלל אפשרי.
אתה יודע שאני לא רוצה כלל להילחם איתך, אך אתה בכל זאת ממשיך ביתר עוז ולא מרפה ממני עד שאני אעשה את המעשה הנבזה הזה.
אתה יודע שאותי קל לשכנע. אני

לחן וביצוע: אני

מצטער על ההפסקה הארוכה. עכשיו אחרי שגמרתי סופסוף (כמעט...) עם הבגרויות יש לי קצת יותר זמן להתפנות לכתוב את הסיפורים שלי...


הלידה הקשה
ובעולם הזה בירושלים עיה"ק, ליל שבת השעה 2:00 לפנות בוקר.

מרים התקשתה להירדם.
היא הרגישה כאבים עזים בצידי הבטן.
היא התהפכה במיטתה מצד לצד. כאילו כדי להקל על הכאבים, אך כמובן זה לא עזר במאומה.
'הנה זה מתחיל.' היא הרהרה. לרגע

מבוסס על המדרש חז"ל שארבעים יום לפני יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני.

פרק א'- דיון בישיבה של מעלה

"גבי."
"כן רפי," אמר גבי.
"קיבלתי הודעה," אמר רפי והראה לו את הפלאפון שלו.
"יופי, אתה מאד מקובל," אמר גבי בציניות.
"לא, לא זה, תשאל ממי." רפי קצת נעלב. "נו נזרום איתך. ממי קיבלת את ההודעה?" שאל גבי.
"מהבוס," ענה רפי בטיפת גאווה. "אהה, זה כבר משהו

כסא מלך משתי דפים. המצאה שלי. יש הוראות הכנה!

הוראות.jpg

לחן עיבוד וביצוע: אני.

מילים: תהילים ס"א.20090825160211.wma






יאללה יהודים לחזור בתשובה!

בס"ד

נא לקרוא את הפרקים הקודמים כדי להבין..

האנס האזין לשיחה בין זאב לאשתו דרך מכשיר הציטוט ששתל בחדר ששהו בו.
הוא היה מרוצה. הוא שמע הכל.
הוא ידע עכשיו את מצבה של חנה, היא לא תצטרך לעבור ניתוח, מזל.
הוא הניח שהיא תשתחרר תוך שבועיים שלוש לא יותר מזה, ואת העסק יתחיל לדפוק.
אז יגיע החלק העיקרי והקשה של המבצע.
הם צריכים לגרום לזוג ליבוביץ' לקחת את העובדת פיליפינית

נריה לא יכול היה להתרכז בשיעור.
הוא חשב על הסיפור שהרב גליצמן סיפר להם על אחותו של מתן, שנישאה לערבי.
'מה גרם לה לצאת עם ערבי?' מה בחורה דתייה מוצאת בערבי הזה, שבוודאי שונא ישראל.' הוא חשב.
'אולי גם אצלה התעוררו בעיות באמונה.' הרהר. 'בוודאי גם היא עברה משברים קשים והתקשתה להתמודד איתם, ולכן החליטה לעזוב הכל ולברוח לכפר ערבי, ר"ל.'
נריה כסס את ציפורניו.
'ועכשיו גם האח הבא, מתן,